כפר סבא - עיר טובה
האם כפר סבא יכולה להיות מודל לעיר טובה לתושביה?
קרוב לחודשיים אני יוצאת ערב ערב לצעידה שעורכת כשלושים דקות עד שעה בעיר מגורי, כפר סבא. כל יום אני בוחרת נתיב אחר שבדרך כלל עובר ברחובות שאינם מוכרים לי ממש, למרות כל השנים שאני גרה כאן. הרי ידוע, שכולנו מתנהלים פחות או יותר באותם רחובות ובאותם מסלולים ואיננו זזים ימינה או שמאלה ללא סיבה מיוחדת. אני רואה בפוסט הזה פרק ב', המשכו של הפוסט שכתבתי כאן לפני שנתיים. הפעם השארתי את המצלמה בבית וצילמתי רק בעזרת הסמארטפון.
בפוסט הקודם התפעלתי מהעצים העתיקים הנטועים לאורך הרחובות. בזמן שחלף מאז כתיבתו היו כמה סערות חורף שהפילו לצערי הרב כמה מהם חלל ועדיין קשה לעבור בכפר סבא מבלי להתפעל מעציה העתיקים, המפוסלים, המשווים לה נופך רומנטי. בפעם הזו אני מתפעלת מהחידוש שחידשה העירייה וקבעה שלט ליד רוב העצים עם שמותם והסבר.
נדרשתי לפוסט הזה משני טעמים: ראשית, כי הפעם גייסתי לטובת ההתמדה בהליכות האזנה לפודקסטים מעניינים ומהנים והם הם התירוץ האמיתי לשעה הבריאה שלי. שנית, אני לא יכולה שלא לחשוב כל זמן ההליכה מה הופך עיר למעניינת, אטרקטיבית, כזו שתיירים ירצו להגיע אליה, גם אם היא לא על המסלול השחוק?
קודם כל, אני מציינת לעצמי, אל להם למטיילים להגיע בימי שבתון לעיר חדשה שאינם מכירים! כל שמחת החיים של העיר ניטלת ממנה כשהחנויות סגורות והתושבים ספונים בבתיהם ומשאירים את רחובות העיר רייקים. הנה טיילתי בשישי האחרון בשעות בין הערביים ברחובות המסחריים של עירי, אלה השוקקים חיים ואדם בשעות החול הרגילות ואלמלא האזנתי תוך כדי כך לאחת מהתוכניות האהובות עלי, הייתי נמלאת עצב על העזובה ששרתה בה. ביום ראשון הכרחתי עצמי לשוב אל אותם רחובות ממש, רק כדי להשיב את השמחה אל ליבי.
אני זוכרת שכשבוע לפני נסיעתי לטיול המדהים שלנו בפרובאנס, ישבנו בככר אחת בבאר שבע, שהיא ודאי עתיקה כמו הככרות המפורסמות בעיירות הפרובנסייליות המתויירות אותן השתוקקתי לפגוש, ותהיתי מה הופך את אלה למבוקשות ומתויירות, להוות סט צילום לסצינות מסרטים מפורסמים ואילו הככר הזו שישבתי בה באותה עת, היתה עזובה ונעזבת ורק שתי השוארמיות בשני קצותיה, מזמינות אנשים ואותי לעבור דרכה. בשבועות האחרונים אני מגיעה ללא מעט פינות מעניינות אך מוחבאות שעיני צדה, לפעמים גם מצלמתי, ואני חושבת על המילים החמות שיש לי לספר על מה שהרגע ראיתי ותוהה האם מספיק בהן כדי לגרום לאנשים גם לצאת ולחפש את פינות האלה? לראות בהם יופי?
אחת התוכניות האהובות עלי להאזנה בעת צעידותי, היא "איך עושים עיר טובה" של ניצן הורוביץ ובה הוא דן עם מומחים לצידו על אורבניות ומה נדרש על מנת להפוך מקום יישוב לעיר חיה ונושמת. באירופה, נאמר באחת התוכניות, עובר נהר באמצע העיר, והוא העורק הראשי שלה וסביבה נבנה כל מה שהעיר זקוקה לו. בימים עברו, הגיעו אנשים חדשים דרך הנהר והמסחר וההתחדשות שלה עברו דרכו. בארץ, חשבו מתכנני הערים הראשונים, שצריך שהכביש הראשי יעבור דרך הערים במקום אותו נהר, ואכן כך נבנו הערים הראשונות והנוסעים על הכבישים הראשיים האלה עצרו בערים הקרובות והנידחות, הגדולות והקטנות. העצירות האלה כמובן תרמו להתפתחותן מכל הבחינות. היום כמעט כל עורקי התנועה הראשיים בארץ הם עוקפי ערים ורבות מהן גוועות בשל כך. חשבתי על כך, שגם הככר הבאר-שבעית שישבתי בה לפני הטיול לפרובאנס, היתה על הכביש הראשי מצפון לדרום והיום כבר לא, וגם רחוב וייצמן, רחובה הראשי של כפר סבא עומד לשנות את פניו ומה יהא אז על העיר?
אני חולפת במסלולים שלי על פני בניינים ותיקים לצד חדשים, חלקם ודאי יכולים לספר סיפורים מרתקים, חלקם נטושים ומוזנחים. מסמנת לי לברר את סיפורם לכשאגיע הביתה ולא תמיד זוכרת לעשות זאת. כשאחלוף על פניהם פעם שנייה אבחין בפרטים נוספים, כמו דלת נעולה מעניינת ולעתים גם שלט שהוצב מטעם העירייה שמספר לי בקצרה את הסיפור ששכחתי לבדוק. בפעמים אחרות אני מבחינה במוסדות בניחוח של פעם, בית אבות, בית חולים שיקומי, או בית ספר מיוחד והם בנויים במרכזי גינות עצומות בגודלן ואני תוהה איך לא ראיתי אותם, איך לא ידעתי כלל על קיומם.
בפעם אחרת אני מבחינה בשלט המורה לכוון גלריה עליה לא שמעתי אף פעם והולכת לפי ההכוון והנה אני מגיעה לחומות שקופות הפוצעות את השכונה השלווה. אלה הקירות הגבוהים המחפים מפני רעש הכביש החדש המהיר שמקצר לי את הדרך לתל אביב ואף פעם לא נתתי דעתי על מה שעומד מאחוריו ואיזה מחיר שילמו ודאי דיירי השכונה על מנת לקיימו.
כמובן שכשהגעתי לגלריה היא היתה סגורה, הרי הערב ירד מזמן. חשבתי על הפעמים שנסעתי מחוץ למרכז עיר, נוח ומתוייר בחו"ל, כדי לראות שכונה שהומלץ עליה שהיא "הדבר הבא" או כדי לראות מוזיאון חדש ומבטיח והלכתי קילומטרים מתחנת האוטובוס כדי להגיע, כי בשכונות כאלה התחבורה מוסדרת רק כשיש מספיק מבקרים להסיע אותם ותהיתי האם מספיק בגלריה אחת כזו כדי להתחיל תנועה של אמנים ומבקרים להגיע לכאן ולהפיח רוח חיים בשכונה ובו ברגע, אחרי שעברתי עוד עיקול רחוב ראיתי לפני סדנא לצורפות וחייכתי. ידעתי שהתנועה החלה.
אז מה דרוש לה לעיר כדי שתהפוך ליעד תיירותי? כדי שאנשים יניעו עצמם ממרחקים ויגיעו לראות אותה? מה הופך שכונות מגורים שלוות לתוססות ומעניינות עבור אוכלוסיה צעירה? אני אשמח לכל דעה ותובנה, כאן בתגובות למטה ואולי יהיה בהם משהו שישנה את מסלול הצעידות שלי, אולי ברבות הימים יהיה גם פרק ג'...
על מנת להיות קצת יותר יעילה, אני רוצה להמליץ על הפודקאסטים שאני מאזינה להם ושאני אוהבת במיוחד:
היתרבות – תוכניתה של מירב גולן, משודרת אחת לשבוע, ובה מירב גולן מציגה ספרים שהיא אוהבת לפי נושאים, בליווי מוזיקה משובחת
שבעים שנה שבעים ספרים – סדרת שיחות על שבעים הספרים המשפיעים ביותר בתולדות המדינה שנבחרו על ידי ועדה מיוחדת. בהנחיית שירה לב ארי וענת שרון בלייס
איך עושים עיר טובה – ניצן הורביץ ומומחים מדברים על כל המרכיבים הנדרשים לעיר כדי להיות טובה - תרבות, אמנות, חינוך, תכנון ערים ועוד.
אחת פלוס חמש – ענת שרון בלייס מראיינת באולפן סופר/ת וחמישה ספרים שהשפיעו עליהם.
