נעים להכיר - שמי רבקה קופלר
תודה שאתם חולקים איתי, בליווי, בקריאה, בתגובות ובשיתוף את המסע בין האוצרות שלי שאני אוספת בקפידה, בין אם זה בנבכי הזכרונות ובין אם ממש בימים אלה.
אני מספרת סיפורים. קצרים - ויותר ארוכים. את הרומן הראשון שלי "השביל העולה להר" פרסמתי כאן במדור נפרד ובימים אלו סיימתי את כתיבת הרומן השני שבעיניי בשל בהרבה מהראשון. אני מחפשת עבורו בית ואשמח לכל קישור.
הפוסטים שלי בבלוג הם הסיפורים הקצרים שלי שנולדים בכל מקום בו העין מבחינה בהם והלב נעתר אליהם - בטיולים שלי בעולם, בהליכה ממש ליד הבית או בפינות הכל כך יפות בארץ. אני אוהבת לצלם לפחות כפי שאני אוהבת לספר סיפור, על כן כל הסיפורים כולם כותבים אותי מחדש, במילה ובתמונה.
רוב שנותי הבוגרות אני מעצבת גרפית במקצועי, בשנים האחרונות אני מצלמת בהנאה ומאז שהתחלתי לכתוב, עשיתי זאת בפלטפורמות שונות עד שמצאתי את דרכי לביתי החמים כאן. אני סבתא גאה לנכד מדהים שפתח לי צוהר חדש לעולם.
אם אהבתם את מה שקראתם עד כה, אתם מוזמנים לעלעל בשאר עמודי הבלוג, ואף להרשם כאן בפינה התחתונה, לקבלת הפוסטים הבאים ישירות למייל, להשאיר לי הארה או הערה.
כאן פתחתי דף מיוחד בו ריכזתי את כל ההמלצות שלי לבלוגים שהם אוצרות עבורי, מהם אני מקבלת השראה, קוראת לומדת ומתעדכנת.
דברו איתי
אהבתם את הסיפורים שלי, הצילומים שלי, או את המפות שציירתי באהבה?
קראתם את הרומן ההסטורי שלי "השביל העולה להר"?
התגובות שלכם היא האש המלבה את היצירה שלי. אשמח מאוד שתגידו לי כל אשר על ליבכם. תודה שאתם איתי.