בלוג טיולים, השראה וסיפורים

אוספת אוצרות הוא בלוג אחר בנוף הבלוגים העוסקים בתיירות: אני מספרת סיפורים קטנים שהם השראה לטיולים, להתבוננות וללמידה בשלבי התכנון, הטיול עצמו ולאחריו. הסיפורים שלי עוסקים באמנות, אוכל, נוסטלגיה שיכולה לגעת בכולם ובזכרונות אישיים, מלווים בטיפים מועילים ולינקים להעמקה. כמעט לכל הפוסטים אני מצרפת מפה שאני מציירת לבד.

הדרך הירוקה לירושלים

פעם נהגנו לבקר הרבה בירושלים. לפחות פעם בחודש. הדרך האהובה עלינו עברה בכביש הישן לירושלים, זה שעובר ברמלה ועובר דרך שדות ויערות ולא פעם עצרנו בהם, פרשנו שמיכה כהה לפיקניק. בימים אלה של פתיחות זהירה, ביקשנו לטייל מבלי להסתכן ועל כן בחרנו במסלול נסיעה קצר, אך כזה שימלא את הריאות אוויר. ציפינו למראות צהובים עד יבשים - אחרי שבוע של ארבעים וחמש מעלות בצל לא ציפינו לירוק שפגשנו הבוקר. החל מצומת רמלה, עת פנינו לכביש 44 לכוון בית שמש, התרוממה רוחנו אל מול ריבועי השדות הרבים, הכרמים המוריקים, החיטה הבשלה הכורעה עד האופק כשהרי ירושלים מתנוססים מנגד. הפיוטיות מגיעה הישר מהיופי של הדרך. עצרנו לראשונה בשולי שדה חמניות צהובות ובשלות, לסט של צילומים – הקפדנו לא להכנס ולא להרוס את הערוגות. מפנה מרהיב בעלילה

מונטריאול

הגשם שליווה אותנו בפעם האחרונה בה נכנסנו לעיר מכיוון ארה"ב, ניתך כל כך בכבדות, שהביטוי "לא ראינו ממטר" היה הכי מוחשי בעולם. לא היה ברשותנו שום מכשיר ג'י פי אס, את השלטים שבצידי הכביש אי אפשר היה לראות, הוישרים שנעו במהירות הגבוהה ביותר לא הספיקו להשאיר את חלון המכונית ללא אדים וטיפות אפילו לא לשניה. למזלנו הרב לפנינו נסעה עוד מכונית "משוגעת" ואנחנו סמכנו עליה כאילו היתה עמוד הענן להובילנו – נסענו אחריה וידענו שנגיע איכשהו לעיר. הסיבה שהיינו כל בטוחים היא, כי הכרנו כבר את הגאוגארפיה של מונטריאול – היא בנויה על אי וגשרים מועטים מובילים אליה. אין מקום להרבה טעויות. התכנון היה לעלות על הגשר שמוביל לשדה התעופה טרודו, שם היינו אמורים ללון לפני הטיסה חזרה לארץ למחרת בערב. יום שלם של טיול בעיר עוד

עת השתחררתי

מחשבות על ימי הבידוד סוף כל סוף יצאנו לטייל אחרי ימים ארוכים של בידוד מהעולם. בערך. כלומר, החופש ניטל מאיתנו (להבדיל מחופשה) – החופש להחליט לאן ללכת או לנסוע, מתי ועם מי. אין צורך לפרט – כל מי שהיו על כדור הארץ בחודשיים האחרונים יודעים על מה אני מדברת. כך שבסופ"ש הראשון בו ההנחיות איפשרו התרחקות מאזור מגורנו – נסענו צפונה, לפארק הירדן דרך הכנרת היפה שהתמלאה, טיילנו בשבילי הפארק כשמלווים אותנו שאון המים הזורמים בירדן וריחות עצי התאנה. תמונות מהטיול ילוו את המחשבות על הימים ההזויים (אין לי מילה יותר מתאימה) של סגר הקורונה. מחלות קשות ורבות סובבות את חיינו מאז שאני זוכרת את עצמי. גדלתי להורים שנהגו להתווכח ביניהם דרך קבע, מי מהם חולה במחלה קשה יותר, כאילו שויכוח כזה אפשרי. בחודשיים האחרונים חשב

איך להתמצא באוספת אוצרות:

פרקי הבלוג:

הבלוג עוסק בנושאים מגוונים – טיולים, אוכל, סקירות ספרים שאהבתי, אמנות ועוד נושאים מגוונים.

לחיצה על הלשונית בסרגל למעלה תוביל לעמוד הראשי של הבלוג, בו תוכלו לנווט לפי קטגוריות, לפי חיפוש בקוביית החיפוש לפי מילות מפתח
או בלחיצה על לשונית האינדקס שתוביל לעמוד המסודר לפי ארצות ונושאים לפי א'-ב'.

השביל העולה להר:
רומן היסטורי פרי עטי המתפרסם רק כאן. לחיצה על הלשונית בסרגל העליון תוביל לעמוד ממנו אפשר לנווט לכל פרקי הסיפור. תיהנו ואל תשכחו לספר לי רשמים בסוף.


מסלולים:
Road trips - מסלולי טיול מצולמים על מפה שאני מציירת עבורכם. לחיצה על הלשונית בסרגל למעלה תוביל לעמוד ממנו אפשר לנווט לכל המסלולים.

  • fcebook
  • Pinterest
  • Instagram

© כל הזכויות שמורות לרבקה קופלר 2015