טבריה - מצפון תפתח הטובה
סעו לטבריה! השינויים בה משמחים.
קודם כל כי הכנרת מלאה בימים אלה בהרבה מים (אפשר עוד, אבל לפני שנה לא היתה כל כך מלאה...) וזה משמח ביותר. בייחוד עם כיפת השלג על החרמון המביט מרחוק.
אחר כך, בגלל השמחה בטיילת.
בעתונים כתבו בשנים האחרונות על ההחמצה, על הפוטנציאל הגדול של העיר שמוחמץ, ואנחנו נסענו לפני כמה שנים לבדוק, כי זכרנו את העיר מימיה הטובים, היותר רחוקים, אז כשהישראלים לא הכירו עדיין את נתב"ג הכרות אינטימית, ונהגו להטות את אוהלם לחופי הכנרת לשבוע ואף יותר, ובערבים נוסעים בטרמפים לעיר לבלות במסעדות ובמועדונים שלה.
נדהמנו אז, לגלות אותה בשממונה. הגענו בערב חג השבועות, כלומר ב-11 בבוקר, וב-12 נסגרו כל העסקים לקראת החג. לא הבנו איך פרנסי העיר נותנים לזה לקרות? איך סוגרים אותה בשבתות ובחגים ולא הופכים את המקום לפנינה? כמו כל העיירות השוכנות לחוף אגם גארדה באיטליה, או אגמי זלצבורגלנד? או אם רוצים תיאור יותר מדוייק – כמו העיירות החושניות באיי יוון?
בשולי חדשות הבחירות המוניציפליות האחרונות שמענו הבטחות טברייניות, כמו אלה שאנחנו רגילים לשמוע כמעט בכל מערכת בחירות, גם במקומות אחרים. רצינו לחוש את התקווה אבל למודי אכזבות, כיבינו אותה מהר לפני שתתנחל בלב ונתאכזב.
שמועות הגיעו שהפעם קרה דבר וראש העיר הנבחר, רון קובי, הבטיח ואף קיים. בזמן קצר ביותר הפיח רוח חיים בטיילת של טבריה. אומרים שיש גם אוטובוס המסיע תושבים רחוקים ליהנות במקום. חשבנו בשבת האחרונה שחשוב להראות תמיכה, שחשוב להגיע, לטייל לאורך הטיילת הקצרה ולפרנס קצת את בעלי העסקים הפתוחים סוף כל סוף בשבת. אולי מטבריה תפתח הטובה. אז נסענו.
לא שיערנו שכל כך הרבה אנשים יבואו גם.
שיגיעו גם הם בהמוניהם, שדוכנים יהיו פתוחים לאורך רחובות הגישה לטיילת, שהרקדה המונית תרקיד אנשים בככר שליד הפסל הסביבתי המודד את מפלס הכנרת. שיהיה שמח.
לא חשבנו שבשבת ילדים ישחקו בפינה אחת עם ערימת שלג שהובאה לכאן כנראה מהחרמון ובפינה אחרת על מתנפחים. שהמסעדות ובתי הקפה (הפתוחים) יהיו מלאים. שהארמון הנטוש שצילמתי בפעם הקודמת דרך חרך בחלון יהיה בעיצומם של שיפוצים.
היה לנו נעים, קינחנו בחומוס מצויין ובדג טרי שנמשה מהכנרת וטעמו לא דומה אפילו במעט לזה שקונים בסופר שליד הבית.
ובתור בונוס קיבלנו עוד חתיכת נוסטלגיה שפגשנו על הטיילת (תלחצו על התמונה ותפתחו רמקולים):
לקריאה נוספת:
