• רבקה קופלר

וינה כבונוס

לא תכננו לטייל בוינה בטיול הזה.

אחרי שהביקור האחרון שלנו בוינה נקטע באיבחה כואבת, רצינו לחזור לוינה לטיול מנחם, רצינו לחזור בהרכב הקודם – ביחד עם בכורתי וזוגתה, אלא שהימים הם קשים, עם חוקים נוקשים – ילדים שלא חוסנו יחזרו לבידוד ארוך ומי זה רוצה לבודד בכוונה תחילה את נכדנו האנרגטי שנולד בינתיים ומבקש נדנדה ומדרגות ובריכה?

נגנים ברחוב, וינה
הופעת רחוב בגראבן שטראסה, וינה

הבחירה לחזור לוינה בסוף הטיול לקרינתיה, שהיה כולו שלווה, היתה אילוץ ממניעים כלכליים: מדינת ישראל דורשת מכל תושביה החוזרים (לזרים הכניסה עדיין אסורה) לערוך בדיקת PCR תקפה ל-72 שעות לפני הטיסה. הבדיקות האלה יקרות ברחבי אוסטריה ובוינה נערכות בחינם. בשם החסכון המשמעותי אמרנו ש"לא נורא" לשהות בוינה יום וחצי.

אלא שיום וחצי היו על הקשקש. את הבדיקות אוספים מתחנות האיסוף פעמיים ביום – ב-14:00 וב-9:00 בדיוק. את שעת הצהריים פיספסנו בחצי שעה והאיסוף בתשע בבוקר לא הותיר לנו 24 שעות עד לשעת הטיסה – זה מרווח הזמן בו הם מבטיחים תשובה. בשעות הבוקר עוד העסקנו עצמנו במוקדי עניין שיש לוינה להציע בשפע, בחצי השני של היום כבר מרטנו שערות. בשמונה בערב ארזנו מזוודות "רק למקרה ותגיע בזמן תוצאה טובה" וגם - "כדי להיות מוכנים". חצי שעה לאחר מכן הגיעה תשובה ראשונה. לתשובה השניה חיכינו עד 22:30. הכל טוב: מילאנו גם את "טופס החזרה לארץ", הזמנו תור לבדיקות בנתב"ג והורשנו לעלות השכם בבוקר לטיסה הביתה.


טיפ בדיקת קורונה: תחילה נרשמים באתר הזה לקבלת ערכות חינם. את הערכות מקבלים אך ורק בוינה, בסניפי BIPA או BILLA (ובעוד מקומות שלא בדקתי) בהצגת הברקוד שקיבלתם בהרשמה. מבצעים את הבדיקה לפי ההוראות - יש סרטון הדגמה באתר - תלמדו אותו לפני הביצוע, לאחר שסיימתם, מוסרים את הערכה הסגורה בחזרה לביפה או לבילה. תשובות מובטחות תוך 24 שעות מרגע האיסוף. זיכרו לצלם את הקוד הרשום על המבחנה כי הוא נדרש לפתיחת התשובה!


אז מה בכל זאת עשינו בוינה?

ברגע שהגענו לוינה עם הרכבת הרגילה משדה התעופה (3.5 יורו, 25 דקות נסיעה לתחנה Mitte) הבנו שהיא נכבשה על ידי ישראלים - העברית שלטת בכל פינה מהפינות אליהן הגענו במרכז העיר. בעיר מטיילים מעטים בלבד – אנחנו מכירים אותה כשהיא הומה תיירים וזה לא המצב כרגע.

וינה, בית צהוב
רחובות וינה - ארכיטקטורה מתקופות שונות

למודי נסיון טיולים קודמים, אנחנו יודעים שצריך להקשיב לעצמנו ולהבין מתי להוריד הילוך, מתי להפסיק לכבוש יעדים ולתת לגוף מנוחה. אחה"צ הזה בוינה, אחרי נסיעה ארוכה, די מענגת יש לומר והלחץ בביצוע בדיקות הקורונה, היינו זקוקים לחופשה מהחופשה. אי לכך, טיילנו לאיטנו ברחובות העיר העתיקה המוכרים לנו, ראינו איך העירייה מנצלת את התקופה הזו חסרת התיירים (באופן יחסי) להתחדשות – את קתדרלת סאן סטפן מנקים מפיח רב השנים, ברחובות אחרים מוסיפים מחילות ותחנות לרכבת התחתית. למעשה ניצלנו ממלון רב-כוכבים במחיר ממש זול אבל ניצב מול אתר הבנייה של אחת מהתחנות החדשות של התחתית (דקה אחרי שהזמנו בו חדר הם החזירו לנו מייל עם אזהרה כי הם סמוכים לאתר בניה "אבל שקט בחדרים"), אז החלפנו את ההזמנה למלון אחר, ממש ליד סאן סטפן. מעולם לא גרנו בכזה מיקום מושלם במחיר נמוך משל צימר בגליל.

כנסיית סן סטפן, וינה
כנסיית סאן סטפן - האולם המרכזי. אחת הכנסיות היפות בעולם!
תפילה בימי קורונה. כנסיית סן סטפן

הטיול הזה היה נטול מתוקים, בהחלטה. עכשיו, ישבנו בפעם הראשונה לטיול הזה בקונדיטוריה וחלקנו קינוח מתוק מושלם: התיישבנו בקונדיטורית דמל, כדי ליהנות מהמלנג' הטעים שלהם (סוג של קפה), אבל בתפריט שהגישו לנו מופיע בשורה הראשונה "קנודל משמש" - שבשפת הבית שגדלתי בו קוראים לו "גומבוץ" ובתפריט בגרמנית נקרא כך: Original Wachauer Marillenknödel mit Butterbrösel. מאז הטיול בבודפשט לפני המון שנים לא טעמתי את המעדן. לא התאפקתי והזמנתי מנה אחת לשנינו. הקטע בדמל זה שהמטבח נמצא מאחורי חלון הראווה ואפשר לראות את השף בעבודתו - ואנחנו אמנם צפינו בו מכין ערמות בלתי נגמרות של קייזרשמרן, שהפך מזמן לפופולרי בצורה בלתי רגילה (ובצדק). ואז הוא קיבל את ההזמנה שלנו, עזב הכל, הכין ובישל וציפה בתועפות חמאה ופרורי לחם, הניח יפה על צלחת, עזב את המטבח ובא להגיש לנו במיוחד. כנראה היה חייב לראות את השולחן היחיד שלא בחר בקייזרשמארן המפורסם...

קנודל מישמש
קנודל מישמש. עטוף בתועפות חמאה ופרורי לחם

עם חיוך רחב על הפנים, לפני שחזרנו למלון למנוחה, נכנסנו לקתדרלה היפה להאזין לצלילי העוגב העצום, שכאן, בסן סטפן יש לו תהודה יפה במיוחד. הצלילים השתלטו עלינו לחלוטין וקינחנו בסט צילומים של אחת הכנסיות היפות בעולם.

עוגב ענק, סן סטפן
אחד מהעוגבים הענקיים של סן סטפן, וינה.

את הבוקר האחרון התחלנו עם מלאנז' טעים אחר, ברחוב צדדי ונעים. בוינה הרבה יותר חם מאשר בקרינתיה ושעת הבוקר הרעיפה עלינו רוחות קרירים ונעימים. תכננו לבקר בשני מוזיאונים שטרם ביקרנו בהם בעיר, אבל תוכניות לחוד והמציאות משתנה לאור גחמות. מוזיאון המוזיקה הומלץ לנו כבר לפני שנים ותמיד נדחה מפני תערוכות עונתיות במוזיאונים לאמנות שלא רצינו לפספס. הפעם התחלנו איתו. הוא נמצא במרחק הליכה מהמלון.

בהמתנה לשעת הפתיחה גילינו מעדניה מדהימה שנמצאת בקומת המרתף ומוכרת לצד הקפה האוסטרי המשובח "Julius meinl", גם מעדנים מרחבי אירופה. הצטיידנו בכמה מהם כשאנחנו מחשבים את המשקל הכולל שיכול להכנס עדיין למזוודה המלאה שלנו, מחשבים מה מתוכה אפשר לא להחזיר לארץ רק כדי למלא אותה במעדנים.


מוזיאון המוזיקה - House of Music

מבנה יפה בן 4 קומות מספר את סיפורם של המלחינים הקלאסיים הגדולים בני אוסטריה בצורה אינטראקטיבית, מעניינת וסוחפת. יש הסבר בסיסי על מה הם תווים, על הפיזיקה של צלילים, על עבודתם של המלחינים הגדולים בני אוסטריה והשיא בסיפור מצולם, דובר גרמנית שמופעל על ידי הצופים, מתאים לילדים קטנים אבל אנחנו כנראה לא עברנו את הגיל.

מדרגות מוארות באור סגול
מדרגות מוזיאון המוזיקה, וינה

בקומה אחרת אנחנו פוגשים את סיפורו של גוסטב מאהלר, עם תמונות של הבקתה אותה ביקרנו לפני ימים אחדים באגם וורתר. בקומה אחרת מתנסים בניצוח על תזמורת קקפוניה, ובפינה אחרת מקבלים שיעור מזובין מהטה, שהיה מנצח התזמורת הפילהרמונית של וינה, כיצד יש לנצח כדי שהתזמורת תשתף פעולה. לא חשוב כמה אנחנו טובים במיומנות החדשה שזה עתה רכשנו – התזמורת על המסך מולנו מתייאשת מאיתנו בקול צחוק רועם.

תצוגה אינטראקטיבית אודות גוסטב מאהלר
תצוגה אינטראקטיבית אודות גוסטב מאהלר

מוזיאון אלברטינה - ALBERTINA MODERN

בזמן שחיכינו לשעת פתיחת מוזיאון המוזיקה, עמדנו מול שלט חוצות שהזמין אותנו לאלברטינה, מוזיאון שאנחנו אוהבים לבקר בו מאז שעבר שיפוץ והפך לאחד המוזיאונים הנעימים לצפות בהם ביצירות אמנות. מלבד תערוכה של אמני אימפרסיוניזם שתמיד עושה לנו טוב, הכרזה קוראת לנו לתערוכה מסקרנת של אמנית אוסטרית ואנחנו מחליטים לוותר גם הפעם על המוזיאון המרוחק של הונדרטוואסר – משאירים עוד משהו לפעם הבאה.

מדרגות, שלט רחוב
מדרגות לאלברטינה לצד שלט שמשך את תשומת ליבנו ושינה תוכניות

קסניה האוזנר Xenia Hausner, אמנית ילידת וינה, היא מעצבת תפאורות בהשכלתה ובהכשרתה שהחליטה ב-1992 להקדיש חייה לציור. התערוכה הזו באלברטינה היא רטרוספקטיבה למכלול ציוריה המרגשים בשם המופלא: "שקרים אמיתיים". הציורים מוקדשים לחיי היום יום, עשירים בפרטים ככל שמכחולה הרחב מאפשר לה – היא משתמשת בידע שלה לבניית תפאורות ובונה סצינות כרפרנס לציורים שלה. את האנשים המדגמנים עבורה את שאלות החיים הקיומיות, היא מחברת אליהם אחר כך.

ציור של פליטים ברכבת
קסניה האוזנר, פליטים
ציור - אשה מחבקת גבר
קסניה האוזנר ואביה

כמובן שלא ויתרנו על תערוכת האימפרסיוניסטים באולם הבא. ככל שחולפות השנים ואני נחשפת לסוגי אמנות שונים, אני נהנית יותר ויותר מהם ולא נס ליחם בעיניי.

ציור של עצים
יער, אמיל נולדה
ציור של נהר וגשרים
נוף התמזה, לונדון - אוסקר קוקושקה

סוף דבר

בארבע בבוקר חיכתה לנו מונית בפתח המלון, שלקחה אותנו לשדה התעופה לטיסת ראיינאייר מוקדמת. העובדה שחיכינו בתור לדלפקים, למרות התור הארוך, על מנת להראות את כל המסמכים הנדרשים כדי לשוב הביתה, חסכה מאיתנו את הצורך להראותם שוב ושוב בנקודות אחרות – קיבלנו פתק שכבר נבדקנו ואותו הראנו לכל דורש, עד לעליה למטוס. בדיקת הקורונה בנתב"ג היתה מהירה, ואת התוצאות (השליליות, כמובן) קיבלנו תוך 6 שעות.

הטיול הזה היה במקום הנכון ובזמן הנכון וגם התוספת של העיר הגדולה היתה בסופו של דבר משמחת, ברובה.


לקריאה נוספת:

קרינתיה - טיול של שלווה - החלק הראשון של טיול, שקדם לוינה

המלצות שלי על מוזיאונים בוינה - על חלק מהם בלבד. לעיר הזו יש היצע הרבה יותר גדול.

וינה - בית מספר שתים עשרה - "יש סיפורים שבשבילם שווה לתחזק בלוג" - כתבתי בפתח הסיפור הזה.


תודה שטיילתם איתי גם בטיול הקצר הזה. יש באמתחתי עוד פוסט אחד על הטיול הזה - לקרינתיה ווינה, אז אם טרם נרשמתם לאוספת אוצרות - זה הזמן לעשות זאת (בקובייה הימנית למעלה, או בקובייה התחתונה)





פוסטים אחרונים

הצג הכול

רומן היסטורי פרי עטי,
לקריאה חופשית, המתרחש במאה התשיעית לספירה

u05e0u05d9u05d5-u05d0u05d9u05e0u05d2u05d

​מפות שציירתי לפי מסלולי טיולים
שהם מסע בדרכים, Road Trip
ובהם סיורים מצולמים.

בליסבון האבנים מדברות

בליסבון גיליתי שאפשר לטייל בחורף מבלי לקפוא מקור. ליסבון אוצרת בתוכה הסטוריה ארוכת שנים יפייפיה והיא מתבטאת בין הייתר באמנות האריחים המיוחדת לה.