קרינתיה - טיול של שלווה
ביקרנו הרבה באוסטריה בעבר, בקרינתיה רק חלפנו. קרינתיה היא אחת החבלים הגדולים באוסטריה, שטחה כמחצית מגודלה של ישראל. היא מתויירת בעיקר על ידי אוסטרים והשכנים מדרום – איטלקים וסלובנים. על כן היא לא ערוכה למטיילים אחרים – כמעט ולא פגשנו אנגלית – התפריטים במסעדות בגרמנית ולעיתים גם באיטלקית, נותני שירותים יודעים אנגלית בסיסית, במוזיאונים בהם ביקרנו יש דף מנויילן באנגלית להסברים. גוגל טרנסלייט עבד עבורנו שעות נוספות.
הכנתי לטיול הזה בנק מטרות שיכול לפרנס טיול של שלושה שבועות ולא היה סיכוי שנצליח לדחוס את כולו בשבוע אחד וגם ליהנות, לכן, התנהלנו לפי קצב שמאפשר התרגעות והנאה ומה שיש לי לספר על ביקור בקרינתיה – הוא קצה קצהו של מה שניתן לעשות בחבל הארץ היפה הזה.
בשלב ההכנה, התרשמתי שההרים כאן נמוכים יותר, ולכן אהנה פחות. מן משוואה כזו שלא עומדת במבחן המציאות: בקרינתיה שוכנים כמאתיים אגמים - גדולים מאוד וקטנים יותר, כולם יפים עד יפים ביותר, רובה הגדול מיוער ביערות קסם. בצד המערבי ביותר שלה שוכן הר גרוסגלוקנר – ההר הגבוה באוסטריה, אותו ביקרנו כבר כמה פעמים בעבר ובמזרח מגיע קצת אחרי עיר הבירה קלגנפורט - אותה השארנו לטיול הבא. אספלייר כבר בהתחלה – נהנינו ביותר! הטיול הזה בעיקר תרם רבות לאושרנו ולשלוות נפשנו.
אבל צריך להתחיל מהתחלה, לטובת מי שיקראו את הפוסט הזה בעוד כמה שנים ולא יזכרו את התקופה הזו: אנחנו חיים בתקופה די משונה, בכל מה שנוגע לתעופה, בוודאי. אי ודאות מאפיינת את כל התהליך – רכישת הכרטיסים נעשתה ברגע של חולשה וגעגועים לתקופות של חופש. היעד – וינה. הרעיון הוא לעבור גבול של מדינה אחת בלבד, היות שחוקי כניסה/יציאה/התנהלות בתוך המדינות משתנה בימינו, לעתים כל יום. לשמחתנו, מרגע רכישת הכרטיסים, אוסטריה רק הקלה בחוקיה, שיש בהם הגיון בריא לבריאות הציבור. לעומת זאת לוח הטיסות הרעוע השתנה כמעט מדי יום. את הטיסות שלנו שינו לשמחתנו "רק" פעם בהלוך ופעם בחזור – כיווצו לנו את הטיול ביומיים.
מלונות
בניגוד לימים רגילים, הבחירה הפעם היתה ממניעים שונים: ההחלטה שלנו למזער נזקים, גרמה לנו להזמין רק מלונות שניתן לבטל את הזמנתם עד ליום האחרון ממש. בחרנו במלון 4 כוכבים בווילאך שנמצא פיזית ליד העיר העתיקה. הבחירה התגלתה כמצויינת, אך בדיעבד אני חושבת שהיה עדיף לפצל את הלינה לשני כוכבים, כך היינו חוסכים הרבה שעות נהיגה.
בגלל שינוי שעות הטיסות שהפכו לא נוחות, לנו לילה ראשון במלון NH בשדה התעופה, ושני לילות אחרונים במרכז וינה לצורך בדיקות PCR חינם לקראת החזרה לארץ.
כרטיס קרינתיה
רכשנו מיד בהגיענו לווילאך, בטוריסט אינפורמיישן של העיר. אפשר כמובן לרכוש אותו בכל מקום אחר בקרינתיה. עלות כרטיס לשבוע למבוגרים: 49 יורו. הוא כולל מעל 100 כניסות לאטרקציות שונות, כמו כבישים נופיים, מוזיאונים, נקיקים, רכבלים, אטרקציות אקסטרים ולילדים. הוא השתלם לנו כבר אחרי הכניסה השניה.
טיפ: שימרו את הקבלה! אם הכרטיס הפיזי ילך לאיבוד אפשר לשחזר אותו בכל טוריסט אינפורמיישן.
התנהלות בימי קורונה
בכל מקום סגור נדרשים לעטות מסיכה, לחטא ידיים ולהציג תעודת מתחסן/מחלים או בדיקה שלילית תקפה ל-48 השעות האחרונות. בכל אוסטריה ילדים עד גיל 12 פטורים, בוינה ילדים עד גיל 6. במסעדות ובאתרים סגורים אחרים מוצב שלט עם ברקוד: האורחים מתבקשים לסרוק אותו ולעדכן על מקום המצאם למקרה והיו ליד מישהו מאומת קורונה. סה"כ הרגשנו מאוד בטוחים.
ווילאך
יצאנו לדרך בבוקר הראשון שלנו אחרי שינה מצויינת, כשלוש שעות וחצי על אוטוסטרדה מעולה לווילאך. למרות שאנחנו מעדיפים באופן גורף נסיעה על כבישים כפריים, בייחוד באוסטריה היפה, המטרה עכשיו היתה להגיע מהר ככל האפשר ולהפתעתנו – הדרך היתה גם יפה! היו לנו תוכניות למחצית היום הראשון לאחר הגעה, אך הנוף מחלון חדרנו לנהר דראו רחב הידיים משך אותנו החוצה להיכרות עם מרכז העיר שבחרנו לגור בה בשבוע הקרוב.
היה זה יום שישי בשבוע, והבחנו בכל פינה בעיר בהכנות להופעות. נשארנו. בערב העיר לבשה חג ובימות שירה, נגינה וריקוד צצו בכל ככרות העיר הרבות, ובמסעדות אחדות. הסבירו לנו שכל שנה בעונה זו מתקיים פסטיבל ענק בווילאך, השנה המירו את ה"גדול" להרבה קטנים והשמחה רבה אחרי שבשנה הקודמת לא היה כלום בגלל המגיפה. הרגשנו בבית – גם אצלנו ביטלו את הפסטיבלים העירוניים ושמחנו שלפחות כאן חגגנו.
הנוף מחלון החדר הקסים אותי כל בוקר בצבעי הזריחה, הרבנו לטייל בעיר בערבים לאחר חזרה מהטיול היומי, ישבנו פעמיים בגן הבירה, במבשלת הבירה המקומית, אכלנו במסעדות אחרות ושתינו קפה מצויין. בווילאך יש מרכז קניות ענק במרחק 5 דקות נסיעה ובו כל חנויות המותג המוכרות. ווילאך היתה בחירה מצויינת.
לאן טיילנו?
יצאנו כל בוקר בסביבות 08:00 וחזרנו לקראת 18:00. הפכנו את הנסיעות עצמן גם לחלק מהטיול. הסבר קצר על הכבישים באוסטריה: יש בהיררכיית הכבישים באוסטריה כמה סוגים – אוטוסטרדות, חלק גדול מהדרך בהן עוברות בתוך מנהרות מוארות היטב, אך מסתירות את הנוף. מגיעים באמצעותן מהר ליעדים. דרך ראשית עוקפת ערים/עיירות (כמו כביש 4 שלנו), כבישים העוברים בתוך הערים/עיירות, יותר איטיים אבל נוחים מאוד לנסיעה, וכבישים ממש קטנים, לעתים ברוחב מכונית אחת, שהם כפריים, איטיים, עוברים לעתים באחוריים של הציוויליזציה, לא תמיד מופיעים על מפות גוגל. את הכבישים האלה האחרונים אני אוהבת במיוחד. הם מדהימים ומהממים ביופיים – עוברים בתוך הטבע הפראי, נסענו לא פעם בתוך נקיקים, לצד נחלים שוצפים, בתוך יערות-עד - אין להם תחליף בעיניי! את רובם גילינו תוך כדי נסיעה. אני מודה שזו הרפתקה – לא תמיד ידענו שנצא מהם בקצה השני והיינו מוכנים לחזור על עקבותינו, אם רק נוכל להסתובב. אני מודה שזה הוסיף לנו שעות נסיעה – אבל גם טיולים נפלאים, מרהיבים ויפיפיים!
ויש כמובן כבישים נופיים – הם מוגדרים ככאלה, הם חלק מיעדי התיור, יש לשלם עבור הנסיעה בהם (רובם מופיעים בכרטיס קרינתיה). חלקם מפותלים מאוד במעלה ובמורד הרים.
יום אחד, חציו גשום מאוד, נסענו את דרך שמורת נוק Nockalmstraße - עצרנו בכל התחנות, התפעלנו מפרחים שלא ראינו בשום מקום אחר, ראינו סנאי שחור שחמק מאיתנו, עצרנו במוזיאון החי, בפיסגה התפעמנו מהתצפית הנהדרת.
מדרך נוק עברנו, דרך כביש מפותל ומרהיב לדרך מלטה Malta-Hochalm-Straße המומלצת והכל כך שונה מדרך נוק. דרך מלטה רצופה מפלים מרשימים כשאת הגבוה בהם רואים ממש לפני הכניסה לדרך. הכביש התפתל במעלה ההר ואיתו התגבר הגשם. כשהגענו לסכר מלטה העצום, עוד הספקנו לצלם כמה תמונות מרהיבות אך כשירדנו לסכר עצמו הגשם התגבר עד כדי כך שהבריח אותנו למסעדה הסמוכה. מזמינה אתכם להכנס למסלול המצולם כאן וליהנות מהדרך.
טיפ: תמיד היו לנו בתא המטען של המכונית מטריות, לבוש חם, וסט מוכן לבריכה. כך היינו מוכנים לכל גחמה שלנו או של מזג האוויר.
ביום אחר נסענו לדרך ווילך Villacher Alpenstraße, המטפסת בתוך יער קסום לפיסגת ההר - הירידה חזרה באותה דרך. כמעט לפני הפיסגה ביקרנו בגן בוטני יפייפה של פרחים אלפינים – הוא פתוח רק מתחילת יוני ועד סוף אוגוסט. לפני הכניסה לגן כדאי לעלות כמה מדרגות ימינה לתצפית מרהיבה על כל העמק ועל הצוק האדום המדהים!
טרקנו בשני נקיקים מרהיבים ביופיים. את הראשון -Raggaschlucht אהבנו יותר, כי קירותיו זקופים, המעבר בו צר והמים בו שוצפים. ההליכה היתה קשה – כל הזמן בעליה על גשרי ומדרגות עץ עד להגעה לפסגה – למפל. משם החזרה לנקודת המוצא דרך יער קסום, אך בשיפוע תלול וקשה לירידה.
הנקיק השני Tscheppaschlucht - ארוך מאוד, כעשרה קילומטר אורכו, רובו בעליות וירידות במדרגות לא שוות במרווחים, לעתים הדרך על סלעים, לא ממש היתה פתוחה. הנקיק רחב מאוד ורוב המסלול היה גבוה מעל הנחל. בכניסה קיבלנו מפת מסלולים שהבהירה לנו שאפשר לצאת מהנקיק בערך באמצע וזאת עשינו. הובטח אוטובוס-שאטל ביציאה שיסיע אותנו במחיר כרטיס הכניסה אל נקודת ההתחלה. העלייה אל הכביש היתה מפרכת אך לצד מפל הנחל שנופל בכמה שלבים – מראה מרהיב בפני עצמו. כשהגענו לכביש למעלה, היה עלינו לחכות כשעה וחצי לאוטובוס הראשון והחלטנו ללכת בחזרה לאורך הכביש, אלא שבטעות הלכנו אל הכיוון ההפוך, כשלפתע ראינו מרחוק אוטובוס עם שילוט של העיר הקרובה. הרמתי יד בנונשלנטיות לעוצרו, משל הייתי טרמפיסטית צעירה, והנהג עצר. שאלנו אם הוא מגיע לחניון הנקיק והוא אמר "כן". עלינו, האוטובוס היה ריק, הוא נסע דרך די ארוכה בכביש מפותל מאוד והוריד אותנו בחניון. איזה מזל! לו המשכנו ללכת עד עכשיו לא היינו מגיעים...
ביקרנו בחלק קטן מאוד מהאגמים המתויירים של קרינתיה: אגם אוסיאך (Ossiacher See), פאקר (Faaker see), אפריץ (Afritzer see), מילשטאט (Millstätter see). באגם וורתר (Wörthersee) הלכנו מסלול מהפנט ביער אל הבקתה של גוסטב מאהלר, שם ידוע כי כתב הרבה מיצירותיו הגדולות, ישבנו על הספסל שלו המביט אל פיסת האגם המציץ מתוך העצים הסבוכים והשתדלנו לקבל השראה מתאימה.
ביום האחרון שלנו בקרינתיה, אחרי לילה גשום במיוחד העזנו ויצאנו אל האגם הלבן (Weissensee), שהוא בעצם בצבע תכול בלתי יאומן ושוכן בגובה רב. נסענו על אחד מאותם כבישים קטנים, מתפתלים ומיוחדים והגענו בדיוק אל שעת יציאת המעבורת השטה אל הקצה השני של האגם. השיט הזה לא היה כלול בכרטיס קרינתיה, אבל סיפק לנו את אחד משיאי הטיול.
ביקרנו בעיירות אחדות, רובן יפות פחות מאלו שהתרגלנו אליהן בחלקי אוסטריה האחרים. היות שקרינתיה הופגזה מאסיבית בסוף מלחמת העולם השניה, מעט מאוד מהמבנים העתיקים שלה שרדו. העיירה היפה ביותר שביקרנו היא גמונד (Gmünd). רחובות העיר העתיקה עמוסי גלריות, בתי קפה ומסעדות ומצודה אחת מעל העיר.
טיפ: מומלץ להחנות בחניית המצודה ולהכנס אל העיר בתוך החומות רגלית. אסור לתיירים להחנות בפנים.
עלינו לתצפיות מרהיבות. לא האמנתי עד כמה התרגשתי מהן. מאגם אוסיאך עלינו בשני רכבלים – אחד סגור ואחד כסאות אל פסגת הר גרליץ (Gerlitzen). בתחנה הראשונה יש עולם קסום של מתקני אקסטרים לילדים, בתחנה השניה אפשר לראות פנורמה של האגמים הקרובים לרגלי ההר ולעשות רחיפת מצנחים.
התצפית השניה נותנת זווית ראייה אחרת של האגמים – פירמיד קוגל (Pyramidenkogel) – מבנה עץ גבוה שכל תכליתו מרפסת התצפית למעלה. האמיצים יורדים ממנו במגלשה.
ילדים
אוסטריה אוהבת ילדים, או ילדים שהם תיירים, אחרת אין לי הסבר טוב לכל המתקנים המיועדים לשמח ילדים. בכל מקום ופינה אליהם הגענו – קודם פגשנו מתקנים אחר כך שער הכניסה ליעד שלשמו התכנסנו.
זו פעם ראשונה שנסענו לחו"ל אחרי שהנכד שלנו נולד. הגעגועים הולידו הסתובבות בחנויות בהן נמכרים דברים שהוא ספיצפית אוהב. אוסטריה היא סוג של גן עדן לילדים, במיוחד למי שמגיעים מהארץ: מוצרים איכותיים++ במחירים ממש שווים.
בריכה טרמלית – חשבנו שבסוף כל יום נלך לבריכה אחרת, בסוף הלכנו פעם אחת לבריכה הקרובה לבית המלון שלנו בווילאך. היה נחמד, לא מעבר לזה.
המלצות למסעדות:
גן הבירה במבשלת הבירה בווילאך – אכלנו כאן פעמיים, הכל היה טעים, אך בשביל מרק הבירה שלהם שווה לנסוע אליהם במיוחד – מעדן! המסעדה ממוקמת בחצר מבשלת הבירה המקומית המאוד טעימה!
גסטהוף פרונר בעיירה גמונד – אוכל אוסטרי מסורתי-ביתי, היה כל כך טעים שהעלה בי דמעות של געגוע למאכלים שלא אכלתי כבר שנים.
לא הספקנו
את קלגנפורט בירת קרינתיה השארנו לטיול הבא. היא היתה מתוכננת לאחד משני הימים שנגזלו מאיתנו על ידי שינוי זמני הטיסה.
העולם הקלטי Frög - מוזיאון המציג ממצאים ארכאולוגיים של הקלטים שהם ראשוני המתישבים במקום. במקום נמצאו קברים עתיקים.
מוזיאון לאמנות מודרנית בטבע, קרוב לקלגנפורט Museum Liaunig
לקריאה נוספת:
סופו של הטיול - וינה כבונוס
שתי דרכים נופיות בקרינתיה - מסלול מצולם
הפקר'ס בקרינתיה וסלובניה. אוגוסט 2019 - הבלוג של גיל פקר
במפה שציירתי כאן ניתן לקבל מושג על הכוכב שלנו בקרינתיה - מווילאך יצאנו כל בוקר ואליה חזרנו. לחיצה על המפה תוביל אתכם למפת האתרים בגוגל.
תודה שטיילתם איתי בטיול נוסף, הראשון לאחר שנה וחצי של צום טיולים בחו"ל. הלוואי שייכונו מצבים סבירים לטיולים נוספים. אודה לכל תגובה שלכם כאן למטה.
コメント