• רבקה קופלר

וינה - ואחד שיודע לשאול

טיול משותף עם נכדנו רובי ואימהותיו – בכורתינו אילאיל ורוני זוגתה - זה כאילו הפרס הגדול על שנים של חינוך וגידול ילדים. טיול כזה מלכתחילה הוא אחר: תכליתו העיקרית היא ליהנות מהשהייה המשותפת ולא מיעד הטיול – זה, הופך להיות רק התפאורה, ווינה היא תפאורה נהדרת כמו של אופרה ארוכת שעות.

פסל, פרחים
הפסל המוזהב של יוהאן שטראוס בשטאט פארק

כולנו מטיילים ותיקים, יש לנו הרגלי טיול שסיגלנו לנו בשנים הרבות ובטיולים המגוונים שלנו, ביחד ולחוד – שום דבר מזה לא בא לידי ביטוי בטיול עם פעוט בן שנתיים וחצי:

אל תוך הימים הספורים של הטיול התנקז למעשה כל החינוך שלו בימים הרבים שקדמו לו, כל מה שהילד למד וספג קודם לכן: סקרנות טבעית, התנהגות בחברה, סבלנות לחיכיון בתור ולקטעים בלתי מעניינים בעליל אבל יותר מכל – בטחון במבוגרים שאיתו שהם יעשו איתו ועבורו רק מה שטוב לו.

פארק
רובי ואילאיל בשטאט פארק - איזה אושר להשתובב במרחבים העצומים

קשה לתאר במילים את ההנאה שלנו מפעוט שמתבונן סביבו ברחוב לא מוכר, רואה כל כך הרבה דברים חדשים ושואל שאלות: "סבא, זו רכבת?" ומצביע על אוניה גדולה שעוגנת על חוף תעלת הדנובה, או קובע נחרצות שסבתא טעתה כשקראה למבנה "בית" – "לא סבתא, זה בניין!" הוא מדייק ואח"כ קורא בשמות המתאימים לכל מה שהוא רואה. רובי קופץ על הטיולון שלו כל אימת שהוא מתרגש – כשרואה רכבת או חשמלית מתקרבים, כשדלת המעלית או הרכבת עומדים להסגר – הוא בקושי מכיל את התרגשותו – ואנחנו – ארבעה מבוגרים עומדים סביבו שלופי מצלמות ומתעדים.

פעוט ואמהותיו בפארק
לתעד, לתעד, לתעד!

וישנם הרגעים האלה במלון – כשרובי רץ מהחדר שלו ושל אימהותיו לחדר שלנו ובחזרה. כשהוא מגלה את חדוות הקפיצה על המיטות הגדולות, לומד לפתוח לבד בקבוק "חלב אוסטרי" ולמזוג לעצמו. החלב הזה התגלה בטיול כפינוק הכי שווה עבורו... (כשחזר הביתה התאכזב מרה – "אין בבית חלב אוסטרי...")

הכל היה חדש ומעניין עבורו: חגורות הבטיחות במטוס שריתקו אותו שעה ארוכה, מעליות שקופות, רכבות, מוזיאונים, מסועים ומדרגות, שביל חצץ בפארק – שמחות קטנות שרק ילד קטן יכול לשמוח בהם וכמובן המבוגרים שלידו הנהנים ומתפעלים מהסקרנות שלו יותר מהעיר עצמה.

פארק הפרטר
רובי גילה את שבילי החצץ - האבנים הקטנות שאפשר לשחק איתן

אבל כדאי להתחיל מההתחלה:

וינה נבחרה כיעד לטיול, קודם כל בגלל זמן הטיסה הקצר אליה (3.5 שעות בהלוך, 3 בחזור). לא ידענו כיצד תשפיע עליו הטיסה וחשבנו שכדאי שתהיה קצרה ככל האפשר ובשעות נוחות, על כן בחרנו בטיסת אוסטריאן על אף המחיר היותר גבוה. את וינה כולנו מכירים מטיולים קודמים, ואנחנו – הסבתא והסבא ביקרנו בה פעמים רבות כל כך שלא חששנו ל"הפסד" כלשהו מכך שהטיול כולו בנוי סביב הנאותיו של רובי.

בחרנו להשאר בווינה העיר כיוון שבתקופה זו עלויות השכרת רכב הן מטורפות לחלוטין. המחיר לרכב בגודל שיתאים לכולנו פלוס המטען שלנו היה מייקר את הטיול בהרבה מאוד. אז ויתרנו על הטבע האוסטרי המופלא לטיול הזה. זכרנו שמדרכות וינה ידידותיות לעגלה, בדיעבד גם גילינו שכל תחנות הרכבת התחתית נגישות ומצוידות במעליות. בחרנו במלון הכי קרוב לתחנה אליה מגיעה הרכבת משדה התעופה – כדי לקצר ככל האפשר את תהליך ההגעה שגם כך היה מייגע, במחיר סביר לשני חדרים ויחד עם זאת התעקשנו על מיקום ברחוב עם בתי קפה ומסעדות וזה היה השיחוק של הטיול! אכלנו כל יום במסעדה אחרת ברחוב (המלצות יגיעו בסוף) דבר שאיפשר לנו חזרה מהירה לחדר אחרי הארוחה.

לכל השואלות והשואלים: יש מה לעשות בווינה שבוע, וגם שבועיים. וינה גדולה, מעניינת ומגוונת. רק צריך לחפש ולתכנן היטב.

גלגל ענק
הגלגל הענק בפארק הפרטר - בפעם האחרונה שהיינו כאן זו היתה האטרקציה היחידה

כרטיסי נסיעה בתחבורה ציבורית:

יש קומיבנות שונות של כרטיסים שמוזילות מאוד את הנסיעה בווינה, אך חשוב מאוד לבדוק מה יהיה הכי משתלם עבורנו: אנחנו למשל, מצאנו שכיוון שניסע בכל יום רק נסיעה אחת הלוך ואחת חזור – תשלום עבור כל נסיעה בודדת הוא הזול ביותר. ילדים עד גיל 6 לא משלמים ובחג הזה ילדים עד גיל 18 נסעו חופשי.


כרטיסי כניסה:

יקרים כמו בארץ ולכן חשוב לתכנן מראש סדר עדיפויות. ילדים עד גיל 3 לא משלמים ברוב המקומות ובאחרים יש הנחה ניכרת. פנסיונרים משלמים את אותה הנחה כמו ילדים – אלא שלאחרונה הוחלט באוסטריה שפנסיונרים – גברים ונשים מוגדרים ככאלה מגיל 65 בלבד ולא חשוב מה ההגדרה בארץ המוצא.

קתדרלת קארל וצבעונים פורחים
וינה - קתדרלת קארל וצבעונים פורחים

קורונה:

באמצע הטיול שונו ההגבלות באוסטריה. בימים הראשונים היה צורך בהצגת אישור התחסנות במסעדות, בחבישת מסכות FFP2 בכל המקומות הסגורים ועם ההקלה לא היה צורך עוד בהוכחת חיסונים באף מקום, חבישת מסיכה רק בתחבורה הציבורית, בסופרמרקטים ובתי מרקחת. אלא שכמו שהתשלום בתחבורה הציבורית מבוסס על אמון (אין פקחים שבודקים), הגיל המוצג בכניסה למוזיאונים (לא בודקים תעודות), כך גם היו מקומות ששאלו אם אנחנו מחוסנים והספיקה להם תשובתנו החיובית.


אז מה עשינו שבוע בוינה:

למרות שכיוונו להנאתו של הפעוט, דאגנו שכל אחד ואחת מאיתנו המבוגרים יוכלו ליהנות לפחות מאטרקציה אחת עבורנו, ולפחות פעם ביום לרוב פעמיים התכנסנו לארוחה משותפת (חוץ מארוחת הבוקר במלון). רוני ביקרה יום שלם במוזיאונים לבד, אילאיל נהנתה יום סולו בשופינג, סבתא וסבא הגשימו סוף כל סוף את השאיפה לבקר במוזיאון הונדרטוואסר כי בשלוש הפעמים האחרונות בווינה לא צלח לנו, ואכן נהננו מאוד, בנוסף, ביום האחרון לטיול טיילנו באזור הדנובה סיטי על בנייניו החדישים.

גשר, רכבת ובניין גבוה
הרובע המודרני של וינה - בנייני הייטק גבוהי קומה בדנובה סיטי

רובי ביקר בשלושה מוזיאונים: מוזיאון הטבע שהשאיר עליו רושם אדיר והוא לא הפסיק להזכיר אותו כל הטיול, במוזיאון הטכני בו יש אגף לפעוטות (יש להזמין מקום באתר שלהם בעלות של 2.5 יורו, מותר עם מלווה אחד)

קטר וגלגל באולם המוזיאון הטכני
האולם המרכזי במוזיאון הטכני של וינה

המוזיאון השלישי היה מוזיאון הילדים בארמון שנברון:

רובי חלם על ארמון בווינה. ביקש שניקח אותו לראות את "אחשוורוש עם כתר" בארמון בווינה, אז ככה כנראה הגשמנו לו את החלום הפורימי שלו. האגף הימני ביותר בארמון היפייפה שהוא חלק מאתרי מורשת אונסק"ו - נסגר לטובת הילדים.


טיפ: כרטיסים קונים בקופת המוזיאון עם פתיחת הדלתות ולא בקופה הראשית (זו שיש בה תמיד תור אינסופי).

ארמון שנברון
רובי על כס המלוכה בארמון שנברון, ומשחק בצעצוע עתיק

הילדים.ות עוברים תחנות שונות המדמות חיים בארמון הגדול: תחילה אולם תלבושות בו הם.ן מוזמנים.ות ללבוש בגדי מלכות ולהצטלם (סלפי כמובן), לשבת על כסא המלכות ולרכב על סוסי דמה. אחר כך עוברים לחדר בו מסרקים פאות לתסרוקות מלכותיות (נניח כמו של סיסי המלכה), לחדר צעצועים מתקופות קודמות – מעניין לראות איך רובי ושאר הילדים הקטנים התחברו לצעצועים לא מוכרים להם וידעו לתפעלם. חדר מרתק נוסף הוא חדר של ילדי המשרתים – בו אפשר להתנסות במלאכות שונות כמו כביסה ובישול. בחדר של משחקי חשיבה לילדים גדולים יותר רובי שיחק שעה ארוכה עם צדפים בגדלים שונים, כולל שתיים גדולות שממש השמיעו לו צלילי רחש גלים ואחרון חדר אוכל עם מאכלי דמה. "אוי אוי אוי, לא ראיתי כלום" רטן רובי כשעזבנו את הארמון....


שוק איסטר שבחצר הכניסה לארמון סיפק לנו רגעים של נחת, צבעוניות ומאכלים טעימים ליד המזרקה בה למד רובי לזרוק מטבעות ולהביע משאלה – פרקטיקה שתחזור על עצמה במזרקות נוספות ברחבי העיר.

גן שנברון ומזרקה
רוני מלמדת את רובי לזרוק מטבע למזרקה בארמון שנברון

ביקרנו עם רובי בפארקים שונים בעיר – פארק הפראטר שקרוב למלון שלנו, השטאדט פארק ופארק הבלוודרה. מרחבי המדשאות ושבילי החצץ הפכו למגרש המשחקים שלו והוא לא היה צריך בכלל מתקנים! התבוננו בברווזים וברבורים השוחים באגמים ורובי העדיף לאכול לבד את האוכל שייעדנו לעופות...


ביקרנו בעולם המים – בניין בן 11 קומות המכיל אקווריומים שונים לדגים מרהיבים ומרחבי מחייה לחיות שונות – החל מנמלים שטיילו בצינורות, זוחלים שונים, ציפורים יפייפיות ועד קופים קטנטנים – רוב התצוגות לא התאימו לפעוטות הרבים שגדשו את המקום – על מנת שיוכלו ממש לראות היה צורך להרים אותם כל הזמן וכמה הם כבר יכולים להביט ולהתפעל מתצוגות מבלי לעשות משהו? אבל רובי התפעל מהגינות וקרא קריאות התפעלות: "זה כמו הגינה של סבא עתי"!

דגים
דגים שונים בעולם המים של וינה

מזג האוויר היה לטובתנו רוב הזמן – יום אחד של גשם שוטף ויום אחד של גשם חלש יותר – בימים האלה בילינו במקומות מקורים.


אוכל ומסעדות

תמיד הצטיידנו באוכל מתאים מהסופר, גם כדי שיהיה בחדר במלון וגם לדרך, רובי מצא עניין בחטיפים החדשים והבלתי מוכרים לו וגם אכלנו במסעדות שונות. לדרוג הגבוה ביותר זכתה בעיניי המסעדה שבה הוגשו לנו המנות ממש מהר - Salm Braeu - ליד מוזיאון הבלוודרה. אכלנו שם שני מרקים שהיו טעימים לרובי, נקניקיות ושני מאפים מלוחים שונים, המסעדה השניה בדרוג - דוגנהוף, היתה מסעדת שף ליד המלון, שרק ביום האחרון הצלחנו למצוא בה שולחן עבורנו (לא פשוט בהרכב של חמישה) – למקום המכובד הזה הם מגיעים בעיקר בגלל היחס המדהים ותשומת הלב שנתנו לרובי (גם האוכל היה מעולה!). היו עוד מסעדות עם אוכל טעים ברחוב שלנו, אבל באחת (יפנית) תיזמנו שעה וחצי עד צאת המנות ובשניה היתה מלצרית נרגנת במיוחד (אוכל אוסטרי טיפוסי).

רובי אוכל מרק
"המרק טעים מאוד!"

ואחרי כל הסיפורים וההמלצות, תודה לאילאיל ורוני שאיפשרו לנו את הנאת הטיול איתן ועם רובי. תודה לכם קוראים.ות יקרים.ות שהגעתם עד לכאן. כל תגובה שלכם כאן למטה תשמח אותי מאוד!


לקריאה נוספת:

ביקור בוינה בסוף הטיול הקודם

אורה גזית מהבלוג "חלומות שמורים" טיילה כמעט במקביל אלינו, עם מתבגר בוינה.



פוסטים אחרונים

הצג הכול

?נהניתם מהאוצרות שלי

הרשמו וקבלו ממני הודעה על אוצרות חדשים ישירות למייל שלכם. בהצטרפות לרשימה אתם מאשרים זאת

רומן היסטורי פרי עטי,
לקריאה חופשית, המתרחש במאה התשיעית לספירה

u05e0u05d9u05d5-u05d0u05d9u05e0u05d2u05d

​מפות שציירתי לפי מסלולי טיולים
שהם מסע בדרכים, Road Trip
ובהם סיורים מצולמים.

סיר-1.jpg

מרק עוף

יש עוד כמה ימים קרים עד שהחורף ייגמר לנו, חוץ מזה פסח לפנינו ואין כמו מרק עוף - מתכון עם סיפור משפחתי לשמח אותנו ולהכניס לאווירה הנכונה

אוצרות אחרונים:

ארכיון אוצרות: