שניים הפוך, בבקשה

מינה פורטנוב-משען | הוצאה עצמית

החיים מזמנים הפתעות ופגישות לא מתוכננות. החיים ברשת עוד יותר. ברשת למדתי לחייך, להתאפק, לצאת מגדרי מהשפע, משמחה או מעצב. ברשת פגשתי אנשים מעניינים ונשים מעניינות, שאת רובם/ן לא הייתי פוגשת בשום דרך אחרת, חלקם/ן הפכו לחברים וחברות גם מחוץ למסך.

תחרה

את מינה פורטנוב-משען "פגשתי" כבר לפני כמה שנים ככה. היא בעלת הבלוג מיגדלה (שמזמן לצערי לא כתבה בו) שיש ללמוד ממנו מהי הקפדה על מילה, על עיצוב ועל דרך אישית שמבטאת את מי שהיא. הבלוג שלה לא דומה לאף בלוג אחר. נהניתי לקרוא כל פוסט חדש שלו, אבל גם נהניתי לקרוא את התגובות שהיא כתבה לפוסטים שלי. הם תמיד היו קצת שונות, נכנסות לי לקישקע, נוגעות בנימים שלי, שלא ידעתי אפילו עד כמה הם חשופים. קראתי, נהניתי. ככה נפגשנו ברשת.

מים חיים

לפני כמה ימים נפגשנו כשמינה באה לשמוע אותי מדברת על רוזי, גיבורת "השביל העולה להר", ביחד עם קבוצת נשים נהדרת - תודה לכולכן שבאתן! מינה ישבה בסוף האולם והינהנה. אהבתי לראות את ההינהון הזה שמתייחס לדברים שאמרתי. בסוף הערב, קיבלתי ממנה את הספר שכתבה "שניים הפוך, בבקשה" עם הקדשה ועם משפט שאמרה לי בע"פ, שלא אשכח אותו עוד זמן רב. למחרת קרה מה שלא קורה לי כמעט אף פעם – קראתי את הספר בקריאה רציפה אחת.

לא יכולתי להבין איך אשה שהיא לא אני, יכלה לכתוב כל כך הרבה משפטים מתוכי, כאילו היתה שם כשאני חשבתי אותם.

נעורים

מינה כותבת בסיפרה על יחסיה עם הוריה, אבל בעיקר עם אמה שבאותה עת היתה במצב של "צמח", כהגדרתה. היא מספרת בעיקר את מחשבותיה ואת תחושותיה, של בת לאם שחיה בין היש לאין. הסיפור שלה הוא במילים ובתמונות. התמונות האסוציאטיביות, המעוצבות, הן חלק אינטגרלי מהסיפור. הספר מעוצב וערוך ביד אוהבת, שחיה ונושמת עיצוב. הוא בעל מימדים שבדרך כלל מוצאים מקום באמנויות אחרות ועל כך ייחודו.

אביב

מינה נעה בספר בין תיאורים של מציאות עגומה, לבין זכרונות של ימים טובים, לבין מחשבות ותהיות שעולות בעקבותיהם. המילים שלה הן עמוקות ואמיצות, הזכירו מחשבות שלי שמעולם לא העזתי להעלות על כתב. למשל, בתיאור של הביקורים בבית האבות בו גרה אמה, תוך כדי תיאור תחושותיה, המראות, הריח והמנהלת שלא מזהה את אמה. כאילו היתה יחד עמי בבית האבות של אמי.

הקריאה ב"שניים הפוך, בבקשה" הוציאה לי את כל האוויר מהריאות. כמה ימים אחרי תום הקריאה לא יכולתי לבטא את עצמי, לא יכולתי להגיד את מה שהרגשתי. לא יכולתי לכתוב אפילו שורה אחת. כל כך היה חזק ממני.

מדבר

הספר מיועד לכולם. אבל ממרום גילי ברור לי שאנשים שלא נמצאים במצב הזה של טיפול בהוריהם, לא חושבים על הסיטואציה וספק אם יתעניינו. אני יודעת שאני לא התעניינתי לפני. לפני שפוגשים את המצב הזה לא ישאלו למשל, את השאלות שמינה שאלה לגבי הילדים שלה, אותן שאלות שגם אני שאלתי בדיוק באותן סיטואציות. אבל אלה מכם שכן מתעניינים, תקראו! זה ספר מעניין, נוגע וגם, תמצאו בו נחמה גדולה, חיבוק חם ואוהב.

נקודת מבט

מינה הגתה את רעיון הקפה בשניים לפני. כלומר מנסיונה היא אומרת - שבו עם יקירכם ותיהנו בחברתם לפני שכבר יהיה מאוחר.

בקשה

בחרתי לשלב בפוסט הזה תמונות של צמחים, שיש להם קשר ישיר לסיפורים בחיי. אולי יום אחד גם אכתוב אותם, אבל הם כאן בעיקר בגלל הפתיח של הספר:

סטטוס

ש. איך קוראים לך?

ת. מינה

ש. אה, מינה צמח?

ת. לא, אמא היא צמח.

אני מינה פורטנוב-משען.

נעים להכיר.

ראשית צמיחה

שמחה שקראתם עד כאן, אני שמחה לחלוק איתכם את רשמי ועוד יותר אשמח אם תשאירו לי כאן למטה את תגובתכם.

#ספרים #טיפולבהורים #שנייםהפוךבבקשה #אהבה #צמחים