• רבקה קופלר

במוזיאון תל אביב

באתי הפעם לאסוף אוצרות במקום שיש הרבה כאלה. על הקירות תלויים ממיטב אוצרות האמנות, ברחבת החדרים מונחים אחרים. רק צריך לרצות ליהנות מהחוויה: מוזיאון תל אביב.

לשכנע שחווית ביקור במוזיאון היא חוויה על-חושית, זה כמו לשכנע ש... לאכול חריף זה טעים. ולשכנע באמצעות תמונות מצולמות, זו רק התחלה מזערית.

אותי לא היה צריך לשכנע, כי כנראה תמיד אהבתי להיות באווירה של יצירות אמנות, לחוש את הגדול והענק, להתקרב אל הקטן ולראות ממש מקרוב, להסתובב 360 מעלות בחדר ענק, לבד: אני והיצירה... ובכל זאת, יש רגע אחד אליו אני רוצה לחזור, הרגע הזה שאחריו האמנות נראתה לי אחרת.

שנה ראשונה ללימודי עיצוב. המורה לרישום אומר לנו להשאיר הכל על השולחנות. "נחזור עוד שעתיים", הוא אומר. הוא לוקח אותנו לטיול במוזיאון תל אביב לאמנות.

למרות הבנין החדש, הזוויתי, המודרני והמיוחד, יש לי סימפטיה לבנין הישן, אליו אני חוזרת.

המבנה הזה, שנבנה במיוחד לצורך היותו מוזיאון (בניגוד לארמונות אירופה המשמשים אכסניה לאוצרות האמנות), הוא בין המבנים היותר נוחים המשרתים אמנות. יש משהו מאוד מרשים בכניסה להיכל הגדול, יעקב אגם מצד ימין תלוי כבר כל כך הרבה שנים, רוי ליכטנשטיין מסתכל עליו מלמעלה מצד שני, כמעט אותו פרק זמן, יש בזה אמירה לגבי הטעם האמנותי של המקום. ואז העליה הזו בשלוש רמפות., כמו היתה זו עלייה להיכל.

התמזל מזלי ונקודת המפנה שלי היתה בתיווכו של איש אוהב אמנות, המורה לרישום. אני זוכרת את היצירות שפגשו אותי בתערוכה ההיא, שהיתה מאוד צבעונית, בכל מובן של המילה הזאת. המילים שהוא אמר אז לא נשארו איתי, אך אני זוכרת את דרך הילוכו, את האופן שבו הקפנו אותו, כל הקבוצה לשמוע את הגיגיו, והוא, לא מתעכב שניה יותר ממה שנחוץ לו ליד כל יצירה, זוכרת את התחושה שהיכתה בי נוכח מה שאני רואה ושומעת.

אני חוזרת למוזיאון על מנת לצלם, פוגשת את השטיח הצבעוני הענק הזה שהוא חלק מתערוכה, והוא מחזיר אותי באחת אחרונית, אל הצבעוניות העזה של התערוכה שפגשה אותי ביום ההוא. ככה בדיוק הייתי רוצה לערבב את הצהוב מהציורים של אריך נולדה עם הכחול של קבוצת ה"פרש הכחול" יחד עם כל הצבעים העזים של קבוצת הגשר ושל קנדינסקי ועוד רבים בני התקופה המשמעותית של תחילת המאה העשרים, שפרצו גבולות וכולם הוצבו שם זה לצד זה.

הרבה נסעתי בעקבות הציורים ההם, קראתי, צפיתי, חוויתי והושפעתי. והם הובילו אותי לאחרים ולחדשים.

קל יותר להתחבר לאמנות פיגורטיבית, כזו שדי להתבונן בטכניקה בה נעשתה על מנת להעריצה, אלא שאני מעדיפה יותר ויותר את השכלתני שמפעיל את הרגש, את הקריצה הטמונה ביצירה שמדברת, את הקו המשורטט בדיוק בכיוון הנכון אל הלב. אני - תמיד אחזור אל אותו ביקור במוזיאון תל אביב, בליווי המורה לרישום, שהוביל אותי לאהדת אמנות בת זמננו, בוחנת, מפתיעה, מחדשת ושונה.

לקריאה נוספת:

על תערוכת צילום במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב

על תערוכת עיצוב גרפי במוזיאון העיצוב בחולון


מוזיאון תל אביב הוא בעצם מרכז תרבותי ובו ספריית אמנות ואולמות הרצאה וקולנוע. לי היה חשוב לשרטט את מפת אולמות התצוגה במבנה הישן, וזאת עשיתי על פי מידע שליקטתי באתר המוזיאון. קליק על המפה יוביל אתכם לאתר מוזיאון תל אביב, שם ניתן לבדוק אילו תערוכות מוצגות ברגע זה.


#מוזיאוןתלאביב #אמנות #אמנותעכשווית #תלאביב #טיולבארץ

רומן היסטורי פרי עטי,
לקריאה חופשית, המתרחש במאה התשיעית לספירה

u05e0u05d9u05d5-u05d0u05d9u05e0u05d2u05d

​מפות שציירתי לפי מסלולי טיולים
שהם מסע בדרכים, Road Trip
ובהם סיורים מצולמים.

נורבגיה - טיול עם ילדים.
תובנות שלמדנו בטיול היפייפה, בין הפיורדים היפים בעולם, על איך בעצם מטיילים עם ילדים. מה חשוב יותר בטיול כזה ומה פחות.

איך להתמצא באוספת אוצרות:

פרקי הבלוג:

הבלוג עוסק בנושאים מגוונים – טיולים, אוכל, סקירות ספרים שאהבתי, אמנות ועוד נושאים מגוונים.

לחיצה על הלשונית בסרגל למעלה תוביל לעמוד הראשי של הבלוג, בו תוכלו לנווט לפי קטגוריות, לפי חיפוש בקוביית החיפוש לפי מילות מפתח
או בלחיצה על לשונית האינדקס שתוביל לעמוד המסודר לפי ארצות ונושאים לפי א'-ב'.

השביל העולה להר:
רומן היסטורי פרי עטי המתפרסם רק כאן. לחיצה על הלשונית בסרגל העליון תוביל לעמוד ממנו אפשר לנווט לכל פרקי הסיפור. תיהנו ואל תשכחו לספר לי רשמים בסוף.


מסלולים:
Road trips - מסלולי טיול מצולמים על מפה שאני מציירת עבורכם. לחיצה על הלשונית בסרגל למעלה תוביל לעמוד ממנו אפשר לנווט לכל המסלולים.

  • fcebook
  • Pinterest
  • Instagram

© כל הזכויות שמורות לרבקה קופלר 2015