• רבקה קופלר

ברוטליזם, בטון חשוף

לפעמים צריך לחפש יופי דוקא במקום שהוא איננו. לפעמים מתוך האין קם היש ולפעמים הוא היה שם תמיד, רק אני לא ראיתי. גדלתי בנגב הצחיח בשנות השישים והשבעים, של הבניה המהירה שאיפשרה קליטת עולים רבים. כמונו. של בתים דמויי רכבות ארוכות, כעורות, שיצרו ערים ללא טיפת חן.

אז פצחו לחיינו בנייני הבטון שהיו אחרים, מבטיחים, גרנדיוזים, מאסיביים ולעיתים בעלי צורות מאוד מעניינות, שהיו אמורים לקשט את חיינו ולהוות השראה לבאים בשעריהם. אבל הם היו בעיקר אפורים, קרים בתחושה שיצרו, מחוספסים ואני, כשהייתי ילדה, לא מצאתי בהם יופי, למרות שדובר בו רבות לצד היצירתיות שבהם. הם הקיפו אותנו מכל הצדדים - בעיקר מבני ציבור. למרות שטכניקת הבניה בבטון איפשרה בניה מהירה, נראה היה שהם נבנו לשנים רבות, לא כמו מבני הרכבות שבאותה עת כבר נראו בלים, רגע לפני התמוטטות.

לא אחת עמדתי ליד אתר בניה כזה בדרכי לבית הספר, במקום שמותר היה לעמוד בביטחה, והתבוננתי על אופן המלאכה: מפסלים מקורות עץ תבנית בצורת קיר, אז מוזגים לתוכה תערובת בטון רכה שלאחר יום (בערך) מתייבשת ואז מסירים את קורות העץ האלה שכבר הטביעו חותמם בבטון והקיר עומד בכוחות עצמו חשוף ואני מנסה לנחש איזו צורה תיווצר כאן בסוף.

חשוף – זו מילת המפתח. כי נכון שבשורת הבניה בבטון היתה בשורה של יצירה, של חופש תכנוני – הרי בדרך שהסברתי למעלה אפשר ליצור כמעט כל צורת בניין – עגולה ומפותלת וכל מיני, אלא שהקירות של ילדותי נותרו חשופים, לא נעימים למגע והבטון האפור והגס חבר לצהוב של המדבר והיה שומם לפחות כמוהו למרות שהיה פונקציונלי.

יכול להיות שאפור הוא יפה. לא מתווכחת. אבל מינון נכון היה עושה רק טוב ליופי. פתאום בכל מקום בו העין נחה, היא נחה על אפור גס, ראשוני ובלתי משוייף. קשה למראה, לעיתים נדמה בלתי גמור. שנאתי את הבניינים האלה שנאה עזה. הרי יכלו לצבוע את המבנה לאחר בנייתו? או לעטות עליו חיפוי כלשהו?

אז למה אני מספרת לכם על מבני הבטון? כי כנראה שצריך מרחק של זמן ואולי גם מרחק פיזי כדי להעריך אמנות, ואדריכלות היא אכן אמנות. היום אני מסוגלת להביט בהם בלי שמץ של רגש ולבחון אותם אחד אחד, לברור מתוכם את היפים והמעניינים. לראות את היופי של החיספוס, את התעוזה של מבנים בעלי צורות משונות ולחשוב מחדש על השפעתם עלי ועל אופן התבוננותי.

ברוטליזם – הוא שם הזרם האדריכלי של בניה בבטון והוא בא מצרפתית béton brut = בטון גולמי. הרבה מבנים מונומנטליים בארץ נבנו תחת הזרם הזה, בעיקר בתי חולים, תיאטראות, בתי עירייה ומבני אוניברסיטה, אבל גם בתי ספר וגשרים ובתים פרטיים. הגרנדיוזי שבהם הוא ככר אתרים בתל אביב, אבל כדאי לחפש את ההד ליופי הזה במקומות שלא תמיד מחפשים אותו - הריכוז הגדול ביותר שלהם נמצא בבאר שבע ועל כן הופך את המרחב העירוני שלה למעיין מוזיאון פתוח של זרם הברוטליזם.

את כל התמונות המצורפות כאן צילמתי בככר הלבנה בתל אביב, פסל סביבתי ענק בעיצובו של דני קרוון. המבנים עשויים בטון לבן שמעניק להם מראה אצילי ונעים הרבה יותר מהבטון האפור. התמונות מדגימות את העושר הצורני שמתאפשר משימוש בבטון.

אם תרצו לטייל בחופשת פסח בבאר שבע, לבקר בכל האטרקציות החדשות והמעניינות שקמו בעיר לאחרונה, ממליצה לקחת את המפה שציירתי למטה ולעבור גם בין הבניינים המסומנים עליה ולהתרשם מהבניה הברוטאלית – חלקם עומדים בתפארתם וחלקם יש לציין, כבר לא. (לחיצה על המפה תוביל לאתר המושקע שיסביר יותר על כל מבנה ומבנה)




#בארשבע #דניקרוון #הככרהלבנה #נגב #טיולבארץ #אמנות #בטוןאפור #בטוןלבן

רומן היסטורי פרי עטי,
לקריאה חופשית, המתרחש במאה התשיעית לספירה

u05e0u05d9u05d5-u05d0u05d9u05e0u05d2u05d

​מפות שציירתי לפי מסלולי טיולים
שהם מסע בדרכים, Road Trip
ובהם סיורים מצולמים.

מחשבות - על הכסא

היום, כשאנחנו יותר יושבים מאשר מטיילים, הרהורים על כסאות שונים במקומות שונים כמייצגים של תרבות - מעניינים עוד יותר מאשר בעבר.

איך להתמצא באוספת אוצרות:

פרקי הבלוג:

הבלוג עוסק בנושאים מגוונים – טיולים, אוכל, סקירות ספרים שאהבתי, אמנות ועוד נושאים מגוונים.

לחיצה על הלשונית בסרגל למעלה תוביל לעמוד הראשי של הבלוג, בו תוכלו לנווט לפי קטגוריות, לפי חיפוש בקוביית החיפוש לפי מילות מפתח
או בלחיצה על לשונית האינדקס שתוביל לעמוד המסודר לפי ארצות ונושאים לפי א'-ב'.

השביל העולה להר:
רומן היסטורי פרי עטי המתפרסם רק כאן. לחיצה על הלשונית בסרגל העליון תוביל לעמוד ממנו אפשר לנווט לכל פרקי הסיפור. תיהנו ואל תשכחו לספר לי רשמים בסוף.


מסלולים:
Road trips - מסלולי טיול מצולמים על מפה שאני מציירת עבורכם. לחיצה על הלשונית בסרגל למעלה תוביל לעמוד ממנו אפשר לנווט לכל המסלולים.

  • fcebook
  • Pinterest
  • Instagram

© כל הזכויות שמורות לרבקה קופלר 2015