• רבקה קופלר

מוזיאון פרגמון, ברלין

היתה לי משנה סדורה למה אסור לבקר במוזיאונים כמו הפרגמון, שהוא עתיר מוצגים ארכאולוגיים מאיזור המזרח הקדום. הייתי נחושה בדעתי שכל המוצגים בו הם מעשה גניבה מהקולוניות בהם חפרו הארכיאולוגים הקולוניאליים, כי הרי, מה התוקף המוסרי של ניתוק שכיות החמדה האלה ממקומם הטבעי?

ארמון אישתר

נכון שמאוד התרגשתי כשביקרתי לראשונה במוזיאון הבריטי, שהוא בעל קונספט דומה, התרגשתי לראות את אבן הרוזטה, שפיענוחה איפשר את פענוח כתב החרטומים, התרגשתי לראות דלתות עצומות מימדים מתקופתו של אברהם אבינו, אבל אז בערך גיבשתי את משנתי ההיא: לא לבקר עוד במוזיאונים כאלה. רק במוזיאונים שמציגים מוצגים מקומיים. זה כמובן עורר בעיות מינוריות כמו אי היכולת לחזות בפלאי העולם הבבליים או האפגניים לדוגמא, אבל מהו תשלום פעוט שכזה למען שימור עקרונות?

שער השוק של מילטוס, יוון העתיקה

ואז באו מאורעות השנה שבהם ערפו גם ראשי מקדשים עתיקים ולא רק ראשי אדם, ולמרות שהיה לי ברור לגמרי שבחיים האלה לא היה ולא יהיה לי צ'אנס לראות אותם – זה כאב, אבל גם גרם לי לשנות את דעתי האיתנה.

חזית חומת ארמון החורף, משטה, ירדן

התחלתי לחשוב שאולי טוב עשו אותם ארכאולוגים בריטיים, צרפתיים גרמניים וכו' של תחילת המאה העשרים שעשו "עבודות הצלה". כן, כתבתי הצלה ולא גניבה.

קטע מהכניסה לארמון אישתר

עובדה, המוצגים שמורים במקומות בטוחים. נכון, רואים את החיתוכים הגסים שנעשו לאורכם כדי לאפשר שינוע לאירופה, אבל הם חוברו ביד בוטחת...

הנה אני במוזיאון פרגמון ליד שער אישתר העצום ורב ההוד, צבוע צבעי מלכות והוא מימי נבוכדנצר השני. נבוכדנצר ההוא, שאנחנו מכירים מהתנ"ך, ההוא שהגלה את ממלכת יהודה והחריב את בית המקדש הראשון, ואני עומדת ליד דגם ארמון אישתר ותוהה האם ההשראה ליופי של בית המקדש בירושלים, זה שנאמר עליו שלא נראה בנין יפה כמוהו, לא נלקחה בעצם מכאן – והרי השפעת הבבלים על העם היהודי השב לציון ידועה.

דגם ארמון אישתר

ובחדר הבא אני עומדת ליד קערה פשוטה למראה, שבורה שחוברה מחדש, ואותיותיה שנראות בעיניי כאותיות עבריות גורמות לי לעקצוץ במעלה הגרון.

קערה ואותיות עבריות

וגם – גם נעשו העתקים ממוצגים חשובים מאוד, כמו חוקי חמורבי, למשל, המוצב במוזיאון הלובר, כדי שאם חלילה יקרה משהו למקור יהיה גיבוי כלשהו לדורות הבאים, וכאן עיטורים איסלאמיים יפייפיים בחזית דלת.

ורגע של הרהור: לעמוד ליד כל המוצגים האלה מימי בראשית זו חוויה מאוד מרגשת. יש תחושה של יכולת נסיעה בזמן, של עמידה רגע לפני היות, לחשוב על היכולת ההנדסית העצומה של אותם ימים. כשאני קוראת על מלחמות תרבות, על מוצגים שהועברו מיד ליד, ממוזיאון אחד לשני בבירות המערב על מנת לסיים מלחמות, על כך שהמוצגים האלה הם הוכחה למה שאנחנו, בני התרבות של עכשיו וחושבת על רשימת המוזיאונים מהסוג הזה שצריך לבקר ומהר.

לקריאה נוספת:

הרהורים אודות שימור באירופה כתבתי כאן

במכונת זמן לברלין של פעם

מחשבות על ברלין בעקבות "הברלינאי האחרון"


מוזיאון פרגמון שבאי המוזיאונים בברלין הוכר ע"י אונסקו כאתר מורשת עולם. (לחיצה על המפה תוביל לאתר המוזיאון)



#מוזיאוןפרגמון #ארכאולוגים #חמורבי #ברלין #טיולבחול #אמנות

רומן היסטורי פרי עטי,
לקריאה חופשית, המתרחש במאה התשיעית לספירה

u05e0u05d9u05d5-u05d0u05d9u05e0u05d2u05d

​מפות שציירתי לפי מסלולי טיולים
שהם מסע בדרכים, Road Trip
ובהם סיורים מצולמים.

מחשבות - על הכסא

היום, כשאנחנו יותר יושבים מאשר מטיילים, הרהורים על כסאות שונים במקומות שונים כמייצגים של תרבות - מעניינים עוד יותר מאשר בעבר.

איך להתמצא באוספת אוצרות:

פרקי הבלוג:

הבלוג עוסק בנושאים מגוונים – טיולים, אוכל, סקירות ספרים שאהבתי, אמנות ועוד נושאים מגוונים.

לחיצה על הלשונית בסרגל למעלה תוביל לעמוד הראשי של הבלוג, בו תוכלו לנווט לפי קטגוריות, לפי חיפוש בקוביית החיפוש לפי מילות מפתח
או בלחיצה על לשונית האינדקס שתוביל לעמוד המסודר לפי ארצות ונושאים לפי א'-ב'.

השביל העולה להר:
רומן היסטורי פרי עטי המתפרסם רק כאן. לחיצה על הלשונית בסרגל העליון תוביל לעמוד ממנו אפשר לנווט לכל פרקי הסיפור. תיהנו ואל תשכחו לספר לי רשמים בסוף.


מסלולים:
Road trips - מסלולי טיול מצולמים על מפה שאני מציירת עבורכם. לחיצה על הלשונית בסרגל למעלה תוביל לעמוד ממנו אפשר לנווט לכל המסלולים.

  • fcebook
  • Pinterest
  • Instagram

© כל הזכויות שמורות לרבקה קופלר 2015