• רבקה קופלר

מוזיאון מקסי, רומא

אמנות עכשווית ברומא


המהפכה באה מבפנים. כל אחד מאיתנו נולד עם צ'יפ כזה של מהפכה, אבל רובנו לא משתמשים בו. כך שח לנו גבר איטלקי, שרמנטי כסוף שיער שסיפר לנו שהרחיק עד אוסטרליה כדי שיוכל ליצור. רק כשראינו את התערוכה PLEASE COME BACK. THE WORLD AS PRISON? קישרנו: עמדנו ושוחחנו רבע שעה, עד לפתיחת דלתות מוזיאון MAXXI עם אחד האמנים המציגים, ואינני יודעת את שמו.

מוזיאון MAXXI (מוזיאון אמנות המאה ה-21), בעיצוב אחת מהאדריכליות הגדולות של דורנו – זאהה חדיד, ממוקם בפרברים של רומא. צריך מאוד לאהוב אמנות בת זמננו כדי להגיע לכאן מהעיר העתיקה של רומא, (קו 2 מפיאצה דל פופולו) המשופעת באתרים מעניינים ומשמחים לתיור. אני אנסה להעביר קצת מההנאה שלי.

אמנות שאינה קונבציונלית, קשה מאוד לטעמי להעביר על ידי צילום, או מילים מתארות. צריך לחוש אותה. להתרשם מהגודל, מהמנח, מהחלל המארח. לעולם לא אדע מראש, בוודאות, כיצד אגיב למה שאראה והאם אוהב. הליכה למוזיאון כזה היא סוג של הרפתקאה עבורי, של חוויה אקסטריטוריאלית. הביקור במקסי כבש אותי בכל החושים, נהניתי מכל ארבע וחצי השעות שבילינו בו.

מצאתי את עצמי לא אחת בדיונים על אמנות, מתקשה להסביר במילים למה אמנות בת זמננו, היא המרתקת אותי כבר שנים לא מעטות. מקסי מקבל אותנו עם משפט שאומר הכל:

more than meets the eye :כתובת על הקיר

לבניין מקסי הבנוי בטון חשוף, עיצוב מיוחד "שיוצא מתוך הקופסא" - מסדרונות ארוכים היוצאים החוצה מהמבנה המרכזי, כשלוחותיו וחוזרים אליו חזרה במקום אחר. בכולם תערוכות וחלונות כלפי חוץ.

המיתוג הפנימי בבניין עוטף את כל החושים: השילוט מזדחל מהקירות אל הרצפה, ציטוטים פילוסופיים מובילים לאורך המבנה, הפרוספקטים מופרדים לזכר ולנקבה. במעברים, במסדורונות שבין הגלריות מושמע רחש של מים שמצד אחד גורמים לתחושה של הליכה בטבע, למרות המבנה המסיבי ומצד שני זה מחיש את חיפוש חדר השירותים הקרוב...

בחוץ חיכו יחד איתנו לפתיחת הדלתות, בסדר מופתי שתי כתות גן ילדים. להערכתי בגיל 5. הם ילוו אותנו לאורך כל הביקור שלנו ואני אעצור כל פעם מחדש להתפעם ולהעריך את העובדה שהביאו אותם לכאן. הם עוברים בין התערוכות השונות, מתיישבים על הרצפה ומציירים את רשמיהם, ומפעם לפעם הם נכנסים לכתת לימוד חבויה בקיר. ההנאה על פניהם הקטנות שובה את ליבי. בזמן כתיבת שורות אלו מסתבר לי שהמוזיאון הוא גם מרכז להדרכת אמנות.

אחת התערוכות הכי עוצמתיות שראינו במוזיאון היתה זו שכבר הזכרתי - PLEASE COME BACK. THE WORLD AS PRISON?:

במרכז האולם מסך ענק ועליו מוקרנות ברצף עבודות וידיאו המתכתבות עם הנושא המורכב: כלא כמטאפורה לעולם העכשווי. עולם יותר טכנולוגי, יותר מקושר ומבוקר. אנחנו צופים בשתיים מהן, לא קצרות. הראשונה, עבודת וידיאו יפייפיה ויזואלית, המציגה עולם הפוך בו החיות שוחטות את האנשים למאכל, הנשים שולטות בגברים, חיות ביבים עפות בשמיים וציפורים זוחלות. עם כל היופי מאוד קשה לצפות בסרט, הוא ממחיש את הרוע שבחיינו.

עבודת הוידאו השניה מורכבת כולה מחלקי סרטים שצולמו במצלמות מעקב. מפחיד. מפחיד לגלות עד כמה איננו חופשיים עוד בעולם המודרני, עד כמה אנחנו נתונים למעקב האח הגדול. בסוף הסרט יש מעין נבואה – מצלמות האבטחה יודעות להגיד לאנשים ברחוב לאן ללכת ומה לעשות.

על הקירות מסביב תלויות עבודות אמנות באותו נושא. עם הצפייה בהן, הרצון לפתוח במהפכה מיידית שתשנה את העולם גדול מכל. רק עכשיו כשאני עומדת מול מה שיצרו האמנים המוכשרים, אני מבינה את משפט הפתיחה, שהיה לנו המזל לשמוע.

בתערוכה אחרת, הצופים יוצרים את היצירה – כל אחד מקבל פתק צבעוני ומתבקש לרשום עלין משפט, האמן מדביק מעת לעת את הפתקים ליצירה אחת. אם עוצרים לקרוא את הרצף, מקבלים משמעות חדשה.

התערוכה הבאה שהרשימה אותנו ביותר היא בתחום עיצוב הפנים. בניגוד לתערוכות דומות בהן ביקרנו בעבר, אין כאן אוסף של פריטים לשימוש מיידי, אלא מעיין כיתת לימוד המעבירה רעיון. המוצגים תלויים על הקירות, מוקרנים מהמסך, מודבקים על הרצפה.

הרעיון כאן הוא שקופי חדש לחדרי הבית השונים בהכרח גורר עיצוב מסוג אחר. חדר המגורים שלנו מקבל את השם "שיחה יוצרת", חדר השינה – "חדר האהבה", חדר העבודה – "השתקפות הפרט", לובי הכניסה לבית – "מחוייבות לציבור" ועוד. עכשיו בטוח שעיצוב הבית יקבל מימד אחר.

תערוכות נוספות שנהננו בהם מאוד היו בתחום הצילום, הפיסול הארכיטקטורה ואיכות הסביבה. לכל אחת מהן היתה זווית ראייה מיוחדת שגורמת לחשיבה מחדש על אמיתות מוכרות.

שטיח מפיצוחים "כאילו" הושאר באמצע העבודה

פנינה מיוחדת לאוהבי הספרים: בחנות המוזיאון נמכרים ספרים מיוחדים שעושים רושם שהודפסו בעותק יחיד כעבודת אמנות, ספרים מהסוג שראיתי אצל עידו אגסי. היו שם ספרי טיולים מרתקים, סיפרי טיפוגרפיה ועוד. לא הסתכלתי על השעון אבל ביליתי כאן לפחות כאילו היתה זו תערוכה נוספת.

לקריאה נוספת:

מוזיאון פומפידו שהיווה השראה למוזיאונים לאמנות עכשווית בעולם

מומוק וקונצאהאלה - בוינה | טייט מודרן - בלונדון | אוסף בררדו - בליסבון | עמוס רקס - בהלסינקי


תודה שליוויתם אותי עד כאן. זה לא מובן מאליו, ודאי כשמדובר באמנות בת זממננו. אם תרצו לטייל וירטואלית במקסי, לקראת ביקור ממשי, ולבדוק אילו תערוכות יוצגו בו כשאתם תהיו ברומא - לחצו על המפה.




#מוזיאון #MAXXI #אמנותעכשווית #רומא #עיצובפנים #מיתוג #זאההחדיד #אמנות

רומן היסטורי פרי עטי,
לקריאה חופשית, המתרחש במאה התשיעית לספירה

u05e0u05d9u05d5-u05d0u05d9u05e0u05d2u05d

​מפות שציירתי לפי מסלולי טיולים
שהם מסע בדרכים, Road Trip
ובהם סיורים מצולמים.

נורבגיה - טיול עם ילדים.
תובנות שלמדנו בטיול היפייפה, בין הפיורדים היפים בעולם, על איך בעצם מטיילים עם ילדים. מה חשוב יותר בטיול כזה ומה פחות.

איך להתמצא באוספת אוצרות:

פרקי הבלוג:

הבלוג עוסק בנושאים מגוונים – טיולים, אוכל, סקירות ספרים שאהבתי, אמנות ועוד נושאים מגוונים.

לחיצה על הלשונית בסרגל למעלה תוביל לעמוד הראשי של הבלוג, בו תוכלו לנווט לפי קטגוריות, לפי חיפוש בקוביית החיפוש לפי מילות מפתח
או בלחיצה על לשונית האינדקס שתוביל לעמוד המסודר לפי ארצות ונושאים לפי א'-ב'.

השביל העולה להר:
רומן היסטורי פרי עטי המתפרסם רק כאן. לחיצה על הלשונית בסרגל העליון תוביל לעמוד ממנו אפשר לנווט לכל פרקי הסיפור. תיהנו ואל תשכחו לספר לי רשמים בסוף.


מסלולים:
Road trips - מסלולי טיול מצולמים על מפה שאני מציירת עבורכם. לחיצה על הלשונית בסרגל למעלה תוביל לעמוד ממנו אפשר לנווט לכל המסלולים.

  • fcebook
  • Pinterest
  • Instagram

© כל הזכויות שמורות לרבקה קופלר 2015