כמו אהבה ראשונה
טיול ראשון שלי לחו"ל, טיסה ראשונה, קיץ 82'. ברגע שראיתי את הריבועים ריבועים של השדות, שבקעו מבעד לשטיח העננים שליווה אותנו כל הדרך, ידעתי שאני עומדת לחוות חוויה יוצאת דופן. עד כמה, אני עוד עתידה לגלות.
כעבור כשעה מהנחיתה בבוּוֶה, שדה תעופה קטן צפונית לפריז, ירדנו, בנזוגי ואני מהאוטובוס ברח' ריבולי הענק והעצום. עיניי לא יכלו לקלוט את כל הגודל הזה, לא האמנתי שהוא קיים במציאות ושאני חלק ממנה.
שנתיים ימים חסכתי כל אגורה על מנת לאפשר את הטיול הזה, שחשבתי שיהיה היחיד בימי חיי, לא ידעתי שזה היה רק אפריטיף לתחביב שהוא גם דרך חיים.
נהגנו אז בכסף בקיצוב. את המלון המדהים שלנו מצאנו בספר שהיה פופולרי באותה תקופה – אירופה ב-10$ ליום. נראה שמאז עבר שיפוץ והפך להרבה יותר יוקרתי ויקר.
הארוחה החמה היומית שלנו היתה המבורגר ברשת ההמבורגרים "קוויק", כזה עם הרבה חרדל, או נקניקיה מדהימה בקיוסק ציורי שבשדרת העצים, ממש ליד הקונקורד. הרגשנו שאנחנו בפיסגת הקולינריה.
הכל כדי לאפשר ביקורים במוזיאונים שארחו את הציורים והפסלים שכל כך התאוויתי לראות, שבגללם בכלל רציתי לראות את פריז. בשיטוטים ברחובות הרגשתי כאילו אני מתהלכת במוזיאון אחד גדול – הבניינים הדורים, בנויים לתפארת, מכבדים האחד את השני, מאוד הומוגניים.
ובכל זאת, על ישיבה בבתי הקפה של פריז לא ויתרנו. בשבילנו זה היה כמו חווית ביקור בעוד מוזיאון. יעברו עוד כמה שנים עד שנבין שגם ארוחות במסעדות הן חלק מהחוויה התרבותית.
הגדה השמאלית, ה"ריב-גוש" היה יעד כמעט בלתי מושג. רצינו להתחכך בעדות הסטודנטים הממלאים את הרובע, אבל כיוון שבקיץ זו תקופת החופשה השנתית שלהם, הסתפקנו בישיבה בגני לוכסמבורג, שם תהינו בקול רם, בשיחה מאוד רצינית, איך יהיה לחיות כאן, האם וכיצד עושים זאת.
בעוד אנחנו פורסים תוכניות רציניות, עברנו אל בין כותלי הסורבון הסמוך, שהיא מהאוניברסיטאות הראשונות בעולם המודרני, מתפעלים מהמבנה המרשים, ברור לנו שקירותיו המפוסלים משרים אווירת לימודים רצינית, ברור לנו שאנשים יותר טובים יוצאים מבין הכתלים האלה.
בהיכלי הצדק, Palais de Justice, עצרו אותנו שוטרים. לא הבינו איך נכנסנו לכאן ביום ראשון שהוא יום הפגרה. מיותר היה לציין שכשאנחנו רואים דלת פתוחה אנחנו נכנסים. אחרי שיחת חרשים קצרה הם כנראה השתכנעו, השוטרים, שאנחנו לגמרי תמימים. זה היה עוד בימים שהיה הרבה יותר קל לצאת ממצבים כאלה.
הטיפ שלי: מאז הטיול הראשון ביקרנו בפריז פעמים רבות, בכל העונות, היא יפה בכולן. היא מיוחדת בגשם החורפי, תחת קישוטי הכריסטמס, בעצים העומדים במערומיהם, בריח הערמונים הנקלים בכל קרן רחוב, היא מדהימה כשהמדרכות והגנים מתמלאים עלי שלכת של סתיו, היא זוהרת בקיץ כשהיא מתפוצצת מרוב תיירים – הזוגות המאוהבים, הילדים הצעירים והמבוגרים החוזרים לחלומותיהם מפעם. אבל אין כמו פריז באביב, עת היא מתמלאת בפריחה ורודה/לבנה של עצי הערמונים, עת ריח הפריחה ממלא את הרחובות ואת הבגדים, משכר, גורם לחיוך תמידי, גורם לפריז להיות הכי יפה!
לקריאה נוספת:
רוני בפריז - רוני מתארחת באוספת אוצרות ומספרת על הפעם הראשונה שלה בפריז.
לחצו על המפה לקבלת כל האתרים המוזכרים כאן - במפת גוגל
