בוסטון - שלושה ימים, שלכת
לפעמים, בגלל הזמן החולף מהטיול הממשי, זה הוירטואלי מתגעגע יותר. לפעמים מספיק טריגר קטן כדי להזכיר את הטיול כולו. ריח טבק מקטרות שחלף לידי במקרה, הזכיר לי שזה היה אחד מהמרכיבים החזקים בטיול ההוא לבוסטון, והספרים הרבים שנכחו בו, וריח השקיעה הזהוב על מי נהר הצ'ארלס...
בוסטון היתה אתנחתא של שלושה ימים בטיול השלכת שלנו בניו אינגלנד. בחרנו במלון בסט ווסטרן בעיקר בגלל מחירו הסביר ובגלל חניית חינם. תחנת רכבת המובילה לעיר בקרבתו.
טיפ: מערכת הרכבות בבוסטון (T) בנוייה בצורת תמנון שמרכזה במרכז העיר והזרועות נפרסים למרחבי העיר השונים כשאין קשר בינהן. כרטיס נסיעה חופשי לשבוע זול מכרטיס לשלושה ימים. ניתן לקנות כרטיסים בחנויות 7/11 אך הן דורשות כסף מזומן בלבד.
בוסטון היא עיר אוניברסיטאית - יש בתחומה מעל 100 אוניברסיטאות ומכללות ובתי חולים מהטובים בעולם. שתיים מהאוניברסיטאות הטובות בעולם (לפי דרוגים שונים) – הארוורד ו-MIT בינהם. זה אומר שהעיר צעירה, יש בה הרבה סטודנטים, מתמחים, ספריות וחנויות ספרים. כזכור מספרי ההסטוריה וממסיבת התה המפורסמת, בוסטון היא עיר נמל והים הוא חלק בלתי נפרד ממנה.
הטיול בבוסטון היה עבורי חגיגת צילום. ארכיטקטורה אקלקטית בונה את הנוף שלה. פגשנו בניינים יפייפים מכל הסוגים, חלקם הם אבן דרך משמעותית בהסטוריה של ארה"ב, אך אנחנו התפעלנו מאלה שהיו יפים ואמנותיים במיוחד, מאלה ששילבו חומרים שונים. בשיטוט הראשוני הבחנתי בטורי מרפסות בולטות בחצי עיגול כמאפיינות מבנים רבים בעיר.
אחת הככרות היפות בעיר נמצאת בחזית First church of Christ scientist. כדי לראות את פנים הבניין המפואר צריך להצטרף לסיור די משמים.
ההתמצאות בעיר קלה: עוקבים אחרי שני מסלולים – האחד אדום או בשמו מסלול החרות – על המדרכה משוח פס בצבע אדום, לעיתים אלה ממש אבני מדרכה בצבע אדום. הוא עובר בין כל המונומטים הקשורים לייסוד העיר והמדינה. זה די נוח לתיירים – כאן ביתו של גיבור וכאן הכנסייה הראשונה וכאן הבית בו הוחלטה החלטה חשובה, וכן, גם המסעדה הראשונה בארה"ב כאן. נחילי התיירים ההולכים אחרי מדריך או מדריכה מקומיים לבושים בבגדי החלוצים מהמאה ה-18 ומסבירים את נפלאות העיר מזמנים אף הם הזדמנויות צילום.
אנחנו עוברים בקווינסי מרקט - השוק המקורה, מתפעלים מהתקרה הגבוהה, באותה מידה בה אנחנו מתפעלים מהשוקולדים ומיני המאפה, נכנסים לבית הפניול שממולו, עולים לקומה השניה המאכלסת את אולם העצרת. בדיוק מתחיל סיור. מתיישבים ושומעים הסבר על מהות הבניין ועל הקשר שלו לראשית ההסטוריה האמריקאית. נחמד.
השני - המסלול השחור Black Heritage Trail. כאן שילוט ברור מחליף את הסימון על המדרכות. מדובר במסלול העובר בשכונת Beacon Hill שהיתה פעם מקום מגורי האפרו-אמריקאים ועובר בין בתיהם. בוסטון הכריזה על העבדות כלא חוקית ב-1783, כאות הוקרה על השתתפותם של השחורים במלחמת העצמאות. מאותו רגע הלכה הקהילה וגדלה והפכה לאטרקטיבית בעיני העבדים בדרום. על בתים משמעותיים מוצבים שלטים המסבירים מי היה הדייר החשוב שלהם. כמו בשלט הזה: רבקה לי קרומפלר שהיתה האשה האפרו-אמריקאית הראשונה שקיבלה תואר ברפואה בשנת 1864. צריך לומר שבבתים גרים היום אנשים ואי אפשר לדפוק על דלתם כדי להציץ. כן אפשר ללמוד מאוסף השלטים על חיי האפרו-אמריקאים בבוסטון.
טיפ: ברח' ביקון יש מוזיאון לתולדות האפרו-אמריקאים.
ממשיכים. הנה כאן בניין איימס, שהיה הישג ארכיטקטוני לזמנו – הוא נבנה ב-1889 בסגנון רומנסקי וביזנטיני והיה הבניין הגבוה בבוסטון עוד לפני שבנו גורדי שחקים, לפני שהמציאו את הבנייה בקורות פלדה. והנה בית המכס הנראה כמעט מכל פינה בעיר. פעם לפני שבנו את בנייני הזכוכית המודרניים הוא שלט על קו הרקיע. הוא בנוי בסגנון יווני, ובנייתו הושלמה ב-1847. ב-1913 נוסף על המבנה המרשים מגדל בן 433 רגל וב-1995 שונה ייעודו לבית דירות.
טיפ: חפשו שלטים המוצבים לפני ועל הבניינים המעניינים בעיר - יש עליהם מידע רב.
בתחנה הבאה שלנו, אנחנו מתרגשים מהאנדרטה המעניינת לזכר ששת מליוני היהודים, קורבנות השואה ופוגשים כאן ציטוט שתמיד יעורר בנו צמרמורת במיוחד נוכח הימים האלה. (מידע בלחיצה על התמונה)
בוסטון מלאה באוצרות נוספים. אחד מהם הוא המוזיאון לאמנויות יפות שהוא נוח להתמצאות ויש בו תצוגות רבגוניות ומעניינות: אנחנו מתחילים עם אימפרסיוניזם אירופאי מוכר ואהוב, ועוברים לאמנות אמריקאית, שנראה כי היא עיקר התערוכות – אמנות ילידים, אפרו-אמריקאים, הקולוניאליסטים החדשים, אימפרסיוניזם אמריקאי ואמנות עכשווית הכוללת אמנות מהגרים מכל הארצות כולל גאנה ודרום אמריקה, התצוגות כוללות טקסטיל, רהיטים ואמנות שימושית. בחדר של אמנות אמריקאית אנחנו מגלים אוצר: זכינו לראות שמיכת טלאים (QUILT) מרשימה מאוד – פרי עבודתה של הריאט פוורס שנולדה כשפחה. היא מאמניות הקווילט הוותיקות והמפורסמות וזו שמיכה המוצגת לעיתים נדירות מחשש להתפוררותה. השמיכה מציגה סיפורי תנ"ך, אגדות מקומיות, תופעות טבע כולל גשם המטאורים של שנת 1833 (הריבוע הכחול באמצע). על אמנות שמיכת הטלאים ועל ספר מופלא המתאר את התקופה כתבתי כאן.
האוצר השני הוא קיימבריג' מסצ'וסטס, בה שוכנות הארווארד ו-M.I.T. הרבה מאוד אישים בעלי שם ובעלי פרסי נובל למדו וחקרו בהן. אין ספור ספרים נכתבנו בהשראת הקמפוסים שלהם, אין ספור סרטים צולמו בין כתליהן. אנחנו מטיילים ברחובות קיימברידג', נכנסים לטריניטי, מנסים להכנס לספריה המפורסמת אך ללא הצלחה. הכניסה אינה מותרת למטיילים.
הדרך מובילה אותנו לככר המרכזית של קיימברידג' ובה חנות הספרים קופ Coop. יש פה מדף מכובד שמוכר את כל סוגי האמצעים האלקטרוניים לקריאת ספרים, אך בעיקר הרבה מאוד ספרים רגילים. מדף ארוך מאוד בכניסה מציג בגאווה את כל הספרים פרי עטם של בוגרי הארוורד – יש בזה משהו מאוד מרגש, בגאווה הזו. יש כאן ערבי הקראה של סופרים ידועים, ועוד יש בחנות הזו אגף, שבו משאילים ספרי לימוד כמו בספריה ציבורית.
בילינו שעה יפה בחנות הספרים, יצאנו לכוון השני של קיימברידג' בו טרם טיילנו, ראינו רחובות קטנים, בתי קפה ופאבים, והגענו עד לנהר צ'ארלס, שם ישבנו יחד עם הברווזים והסנאים הרבים וצפינו באימוני החתירה המפורסמים של הארוורד.
טיפ: מי שזמנו בידו – יש בקיימברידג' הרבה מאוד מוזיאונים קטנים וגדולים יותר – מוזיאון לזוחלים ולקריסטלים ועוד, כל אחד בפקולטה שלו.
בדרך חזרה למלון עצרנו בככר קופליי היפייפיה וביקרנו בספריה הציבורית המרשימה.
האוצר השלישי הוא מוזיאון איזבלה גרדנר המקסים! אסור לצלם, אבל בלינק המצורף אפשר לערוך סיור וירטואלי יפה.
איזבלה גרדנר חונכה באירופה במאה ה-19 בבית ספר לבנות, כלומר למדה להגיש תה לאורחים ולבדר אותם בנגינתה – כך סיפרה המדריכה במוזיאון. אהבתה של איזבלה לאמנות החלה בסיור שערכו לכבוד חזרתה הביתה הוריה הבוסטונים, במיטב המוזיאונים של פריז ואיטליה, ומשנישאה לבעלה העשיר מאוד, סייעה לו בבחירת פריטי האמנות הרבים שקנה. היא נסעה איתו לעיתים קרובות לאירופה, הכירה אמנים מפורסמים בני תקופתה ומשמת בעלה, הפכה את ארמונם למוזיאון. היא זו שעיצבה את החדרים השונים והיא זו שהחליטה היכן יונח כל פריט. יש במוזיאון ציורים של קרווג'יו ובוטיצ'לי, איור של מיכלאנג'לו, ויטרז'ים, שטיחים אמנותיים והרבה כסאות – מכל התקופות והסגנונות. ובכל חדר כמעט יש פורטרט של איזבלה. אחד פרובוקטיבי במיוחד לתקופתו הפוריטנית תלוי בחדר הקדושים.
טיפ: ארמון איזבלה גרדנר, על הגן המעוצב שלו מומלצים מאוד!
האוצר הרביעי הוא שיטוט ברח' ניוברי הטרנדי ובו חנויות מעצבים – גדולות וקטנות, מסעדות ובתי קפה הממלאים את הרחוב הבנוי חצרות חצרות, אווירה צעירה וצבעונית, בחנויות שבמעלה המדרגות ובאלה שמתחת למפלס הרחוב.
נכון שעכשיו יש לכם חשק לבקר בבוסטון היפה? אז רגע לפני שאני עוזבת אתכם אני חייבת לכם עוד אוצר אחד - המדריך לטיול בבוסטון עם ילדים של מיכל מנור בן ארי מהמגזין רואה עולם. ולמטה, במפה שציירתי לכם - המסלול השחור. תלחצו ותגיעו למפת גוגל.
