• רבקה קופלר

בעיקר שטרסבורג

טיול חורף באלזס - שטרסבורג, קולמר, רקוויר ומילוז


"היה היה" ו..."הם חיו באושר ועושר" הם התחלה וסיום של כל אגדות הילדים שאנשים בגילי גדלו עליהן. יש גם המון מילים באמצע וכולן פחות או יותר צבועות בצבעי הבתים וקישוטי הכריסטמס באלזס. כותבי האגדות של ילדותנו כנראה בילו זמן מה במרכזי הערים, העיירות והכפרים של חבל הארץ הכי רומנטי הזה, בעליל -בעולם. נכון שהופכים אותו למצועצע למדי, כדי להביא עוד ועוד תיירים בחודש אחד בשנה, צובעים את הבתים בצבעים מאוד רוויים, תולים נורות מהבהבים לצד בובות מעוררות קריאות "הו הו...." מכל מי שרוצה או לא, אבל אם מאזנים את הביקור גם באתרים פחות מתויירים (ולכן יהיו נטולי הסממנים הנ"ל), מקבלים תמונה של אגדה קסומה שלא רוצים שתגמר אף פעם.

תעלה, בתים מימי הביניים
תעלות "צרפת הקטנה" - הלב העתיק בשטרסבורג

אסקפיזם. זה כל מה שהיינו צריכים בתקופה הזו של סיר הלחץ שאנחנו נתונים בו - וקיבלנו. אבל האמת? קשה לברוח מעצמנו. הפנמנו את הפחד מקירבה יתרה לאנשים ובכל מקום בו ראינו המונים - התרחקנו. התפעלנו ממה שראינו כשהרמנו ראש ונבהלנו כשהבחנו בכמויות הגדולות של אנשים המתקרבים אלינו. וככה פחות או יותר התנהל הטיול כולו - נע בין הנאה להתרחקות. וסוף טוב – חזרנו הביתה בריאים ושלמים.

בתים בסגנון אלזסי, שטרסבורג
רחוב ברובע "צרפת הקטנה" - שטרסבורג

בשטרסבורג פגשנו בעיקר בתקווה. הנה העיר עומדת על תילה מאות בשנים. הקתדרלה המפוארת בטבורה, עליה עוד ארחיב בהמשך, רחוב היהודים העתיק שנסלל עוד בימי הרומאים, בתים בני מאות שנים בסמטאות צרות וברחובות רחבים יותר, בעלי סגנונות בנייה שונים ובעלי עקמומיות קלה, לעיתים אף נוטים בחיבה יתרה זה אל זה. העיר העתיקה הזו ראתה מן הסתם חוליים ומגיפות ועברה אותם – אין ספק שגם המגיפה הנוכחית תרשם כאנקדוטה בהיסטוריה שלה.

הרבה כוחות שיטור מסתובבים בכל רחבי האי המרכזי המתוייר. הם משגיחים כנראה שלא תקרה קטסטרופה כלשהי שתעיב על אווירת החג, אבל עצם נוכחותם משרה סוג של בטחון. הם שקטים, לא פוצים הגה, עושים דרכם במבנה קבוע, פה ושם הם מסמנים למאן דהוא להיטיב את המסכה על הפנים (יש כאן חובת עטיית מסכה גם ברחוב), לא יותר מזה. אני מרגישה בנוח לפנות אליהם בשאלת הכוונה כשנדרשת לי, מחייכת בחמלה כשרואה אותם נושאים ביד את שקית ארוחת הצהריים שלהם.

תיירים בשטרסבורג
תיירים בשטרסבורג

האור עולה כאן בבוקר מאוחר, בסביבות השעה שמונה. בדרך כלל אפרורי מאוד במשך היום בחוץ. השמש מגיחה לעיתים לזמנים קצרים ביותר, לפעמים קצרים מהיכולת לכוון מצלמה. בארבע וחצי אחר הצהריים כבר מחשיך. או אז נדלקים כל אורות הקישוטים המיוחדים לחג והכל הופך קסום עוד יותר.

התקופה הזו של לפני חג המולד, היא תקופה קשה באירופה מאז קדמת דנא. כבר בימי הקדמונים פחדו שסוף העולם מגיע – והרי החושך מוכיח זאת, הלא כן? זו הסיבה שהתפתחו מסורות של ערבי אור, אוכל משותף ליד מדורה וסיפורי מעשיות לילדים. אלה הועברו אל הנצרות שאימצה אותם אל חיקה, אולפני דיסני תרמו לא מעט להפיכת החג למצועצע בכל העולם – ההבדל הוא שבאלזס התפאורה באה מן המוכן. הבתים המשולבים קורות עץ מסיביים, צבועים בכל צבעי הקשת, יש האומרים, (גם זו אולי אגדה), כדי שדייריו יוכלו לזהותם בקלות בלילה, בעלטה המוחלטת.

ביתן בשוק כריסטמס, מדורה, אנשים מתחממים
מדורה מודרנית במתחם שוק כריסטמס - שטרסבורג

התמקמנו בשטרסבורג. קודם כל כי בטיול הקודם באלזס, לפני כעשרים וחמש שנים טיילנו בה מעט מדי. חשנו צורך להכיר אותה יותר לעומק. הזמנו חדר במלון מרקיור, ששלוש יתרונות היו לו ותו לא: מיקום נהדר בלב האי המרכזי (האזור ההסטורי של שטרסבורג), ניתן לבטל את ההזמנה עד עצם יום ההגעה והיתרון החשוב ביותר נתגלה בזמן השהייה: במיטה נוחה כזו לא ישנו שנים!

קרוסלה, קתדרלה
קרוסלה בשוק קלבר. ברקע קתדרלת שטרסבורג

טיפ: אם מגיעים עם רכב, לא ניתן להכנס איתו אל תחומי האי המרכזי כל החודש שלפני החג. צריך למצוא מקום באחד מהחניונים ברחובות המקיפים אותו.


פרטים חשובים:

טיסת איזיג'ט הוזמנה כחודש מראש (ישירות מאתר החברה) לשדה התעופה באזל במחיר מצחיק. החלטנו להתנהל בתחבורה ציבורית כדי להמנע מנהיגה בחשיכה ואולי על כבישים מכוסים קרח. משדה התעופה נסענו בקו 11, עשר דקות לתחנת הרכבת בסן לואי, משם רכבת לתחנה המרכזית בשטרסבורג. המלון נמצא במרחק 12 דקות הליכה (אפשר גם לנסוע בטראם). בלילה האחרון לפני הטיסה המוקדמת חזרה - לנו במלון "איביס" בסן לואי. היתרון היחיד שלו: שאטל בחינם לשדה התעופה החל משעה 4 בבוקר.


תחבורה ציבורית:

למקומות אליהן מגיעה הרכבת – הנסיעה נוחה מאוד. תחנות הרכבת אינן עמוסות, המידע אודות הרציף אליו תגיע הרכבת ניתנת כחצי שעה לפני הזמן (נוח מאוד, אין צורך לרוץ), הנסיעה שלא בשעות הלחץ זולה בכ-10 אחוז, יש הנחה נוספת לפנסיונרים, בשבת וראשון חצי מחיר לכולם! בתקופה הזו יש שאטלים לכפרים בסופי שבוע.

בניין מואר באורות צבעוניים
אורות צבעוניים מתחלפים בככר גוטנברג

אז מה עשינו בשבוע בשטרסבורג?

בבוקר הראשון הלכנו לעבר הקתדרלה המרכזית. ידענו שהיא קרובה מאוד למלון שלנו, אבל הלכנו לכוון ממנו השמש שזה עתה התעוררה וסינוורה אותנו. מתפעלים מהעיר המקיצה לאיטה, רק צהלות ילדים גרמו לנו להפנות מבט מהבניינים העתיקים המקושטים בהתלהבות יתרה. בחנייה אחת ראינו דוכני שוק איכרים וצהלנו גם. כשירדנו למטה, ליד העצים הענקיים בני מאות השנים, הבנו שהדוכנים האלה מתעקלים לאורך כל הרחוב. יותר מזה לא צריך כדי לשמח אותנו. רכשנו כמה גבינות תוצרת עצמית, כאלה שלא ניתן למצוא בסופרים המסודרים, לחם שמי יודע ממה הוכן ולמי אכפת כשאנחנו בחופשה. חזרנו למלון להניח את הכבודה לארוחת ערב ויצאנו חזרה אל סמטאות העיר העתיקה.

דוכני ירקות ברחוב
שוק איכרים של יום שישי - שטרסבורג

טיול ברחובות העיר מזמן הנאה כמו ביקור במוזיאון – האבחנה בין סגנונות הבנייה השונים, בין הבתים המשופצים-משוחזרים לאלו שלא, קריאה בשלטים העומדים לעתים לצידם ומספרים את ההיסטוריה שלהם, אתנחתא בבתי הקפה הרבים, או ארוחה טובה במסעדות – תמיד עדיפות בעיניי אלה הצדדיות, הפחות מוכרות המגישות אוכל בייתי בטעם אלוהי – אלה למעשה מספיקים לשהייה של כמה ימים בעיר. העין לא שובעת.

גשר מקורה, תעלה
גשר מקורה מהמאה השמונה עשרה

שווקי חג מולד

חלק עיקרי משמחת התקופה. דוכנים מקושטים ומוארים, מוכרים אוכל רחוב ועבודות יד שונות. רוב השווקים דומים זה לזה ואין עדיפות לשוק מסויים. בככר קלבר מוצב עץ חג המולד הגבוה באירופה. חלק מהשווקים מגודרים וניתן להכנס אליהם רק אחרי סריקת הברקוד של תעודת המתחסן. בחלק מהם מתקיימות הופעות לאחר רדת החשיכה, בחלק מהם מתקיימות הופעות לילדים (בצרפתית). חלק מהם צפופים מאוד.

עץ חג המולד, דוכני שוק חג מולד
עץ חג המולד שוק קלבר - אומרים שהוא הגבוה באירופה!
קישוטים מוארים, דוכני שוק חג מולד
שוק חג מולד ב"צרפת הקטנה" - שטרסבורג

קתדרלת שטרסבורג

זו אחת הקתדרלות היפות ביותר בעולם – ללא הגזמה. התבוננתי בקמרונות, בתומכות ובפסלים המעטרים אותה מכל צדדיה פעמים רבות. כל פעם גיליתי משהו חדש וחלק מהעושר ראיתי רק אחר כך, בתמונות שצילמתי.

קתדרלת שטרסבורג. מימין השעון האסטרונומי

הקתדרלה הזו היא יצירת אמנות מושלמת ובה מכלול גדול של יצירות. בפנים - צריך לבקר כמה פעמים: באור יום, עת חודרות קרני האור דרך הויטרז'ים היפייפיים, במיוחד דרך הרוזטה המושלמת בחזית וצובעים את הקירות באורות מיוחדים, בערב - אולי כשיש מיסה והעוגב המעוטר מנגן לאור הנרות המאירים את החשכה, אולי בימים המועטים בשנה שעבודות הגובלנים מאוסף הקתדרלה מוצגים לראווה וגם בשעות ההפעלה של השעון האסטרולוגי היפייפה עצום המימדים – לכל אלה זכינו הפעם.

ויטראז', גובלן, רוזטה, עוגב
קתדרלת שטרסבורג - מימין אחד הויטרז'ים, אחד משטיחי הגובלן, משמאל הרוזטה והעוגב המעוצב
קתדרלת שטרסבורג
ה"ספינה" המרכזית - קתדרלת שטרסבורג

הנקודה היהודית בקתדרלה: בחזית ניתן לראות בין הדמויות הרבות המעטרות את הקשת המרכזית את דמות היהודי הכורע ברך לפני מנורת שבעת הכנים. בחזית הדרומית מופיעות אקלזיה וסינגוגה – שתי דמויות נשים – האחת, אקלזיה - כתר לראשה מייצגת את הנצרות השלטת ואילו השנייה, סינגוגה – עיניה מכוסות וידה אוחזת בלוחות הברית הנשמטות ממנה מייצגת את היהדות שחלף זמנה ואינה מבינה זאת.

פסלים בחזיתות קתדרלת שטרסבורג
מימין סינגוגה, באמצא ניתן לראות את היהודי הכורע ליד מנורת שבעת הכנים משמאל אקלזיה

רחוב היהודים

זהו שמו עד היום, למרות שאינו מקום מיוחד למגורי היהודים היום. שטרסבורג היתה מרכז יהודי מפואר משחר ימיה, סיפור הקהילה תופס מקום במוזיאון לתולדות אלזס בעיר (אפשר לקרוא על כך גם כאן). הרחוב נמצא בלב האי המרכזי, אין בו שום דבר ייחודי זולת העובדה שבית מס' 12 הוא כנראה העתיק בעיר והיה בבעלות יהודית. ליד מקום הימצאו בעבר של המקווה העתיק מוצב שלט המציין זאת.

רחוב היהודים
רחוב היהודים הסמוך לקתדרלת שטרסבורג

מוזיאונים

המוזיאונים העירוניים, פותחים שעריהם ביום ראשון הראשון בכל חודש – בחינם. זו הזדמנות מצוינת לבחון מוזיאונים שאולי לא בהכרח היו בתוכנית. המוצג המרגש ביותר שראינו – היה גלופה מקורית של גוטנברג, ממציא הדפוס, במוזיאון לתולדות שטרסבורג. תערוכה מאוד מעניינת ראינו בארמון רוהן, המציגה כלי בית שונים בתקופות שונות. משום מה אני נהנית מאוד לאחרונה בתערוכות כאלה. ביקרנו גם המוזיאון לאמנויות יפות והמוזיאון לאמנות מודרנית ובת זמננו - MAMCS.

מוזיאונים בשטרסבורג
מימין למעלה: גלופה מקורית של גוטנברג במוזיאון לתולדות שטרסבורג. ימין למטה מתוך המוזיאון לאמנות בת זמננו. משמאל המוזיאון לאמנות יפה.

טיפ: כל הלוקרים והמלתחות במוזיאונים - סגורים בגלל הקורונה. רצוי להתלבש קליל ביום הביקור בהם, כי בפנים חם ממש.

כלי בית מתקופות שונות
מתוך המוזיאון לאמנות דקורטיבית בארמון רוהן

קרית הפרלמנט האירופי וגן האורנז'רי

בניינים אולטרא-מודרניים מלהיבים אותי במיוחד. עבורם אני מוכנה ללכת ברגל למרחקים. נכון שאפשר לנסוע עם טראם, אבל אז לא רואים את הרחובות הפחות מתויירים של העיר. אנחנו עוברים דרך שכונות מגורים שדומות להפליא לשכונות בורגניות אצלנו – בתים דו-קומתיים וגינה סביבם, מבחינים ביהודים דתיים רבים על פי מלבושם, עוברים בשדרות רחבות ובככרות מפוארות. מדי פעם נגלה לעיננו תור ארוך ומיד מבינים שאלה התורים לבדיקות אנטיגן באחד מבתי המרקחת. בתי המרקחת מתפקדים כאן כתחנה לעזרה ראשונה – הרוקחים נותנים עצות לסוג תרופות מומלץ, מחסנים נגד קורונה ושפעת, עושים בדיקות קורונה.

בניינים בקרית הפרלמנט האירופי - שטרסבורג
הפסל לזכויות אדם, הפרלמנט האירופי, בית הדין האירופי לזכויות אדם

הבניין של בית הדין לזכויות אדם, שבגלל תמונות שלו החלטנו להגיע לכאן, נראה במציאות פחות מעניין. הבניין המרשים ביותר הוא זה של הפרלמנט האירופי – הוא עצום מימדים! בגודל של עיר שלמה. אמנם הוא מצטלם נהדר בשמש שיוצאת לקראתי בדיוק בדקה המתאימה, אבל מחשבות נוגות עולות בי על הבזבוז העצום שבבנייתו ובמחיר אחזקתו. כמה חיי עניים בצרפת לבדה אם לא בכל אירופה היו ניצלים בכסף שזה עולה? למשל, אלה החיים בשכונות הסלאמס בסוף פרבריה של שטרסבורג הבנויות מפסולת בניין (ראינו בנסיעה לקולמר), או ההומלסים הישנים ברחובות העיר בקור המקפיא של תחילת החורף.

בנין הפרלמנט האירופי, נהר
הפרלמנט האירופי, שטרסבורג

טיפ: אפשר להכנס לבניינים האלה רק בהזמנה מראש, רק בקבוצות מאורגנות.


קינחנו בטיול מהנה בגן הסמוך היפייפה – האורנג'רי, הבנוי סביב ארמון יפה. מזכיר מעט את גני לוקסמבורג בפריז. סגנון בנייה ועיצוב הגן דומים.

אלמנטים בגן
חלק מגן האורנג'רי

ביקור ברקוויר וקולמר

בטיול הקודם לפני כעשרים וחמש שנים, לנו שלושה ימים בקולמר. הכרנו אז את כל רחובותיה היפים בכל שעות היום והלילה. והפעם הגענו אליה ברכבת וממנה נסענו לרקוויר.

בניינים מקושטים, תיירים
רקוויר מקושטת לחג

טיפ: מול היציאה מתחנת הרכבת בקולמר יוצאים בימי שבת וראשון שאטלים לעיירות הקרובות בעלות 9 יורו הופ און הופ אוף.

שוק חג מולד, אנשים