• רבקה קופלר

אובריגדו, ליסבון

כמה המלצות על סופ"ש בליסבון


בסיום טיסת המשך ארוכה מאוד, הגענו באיחור של שעתיים לנמל התעופה בליסבון. יצאנו מהר אל האירובאס המסיע אל העיר, עוד עשרים דקות וכבר גילגלנו את הטרולים שלנו על מרצפות האבנים בדרך למלון. הגשם הזרזיפי שירד נעם לנו, וכל חמשת החושים שלנו התעוררו באחת. הנחנו את חפצנו בחדר המשודרג שקיבלנו ומיהרנו לצלם מעט יופי בשקיעה. תודה לישבואה. אובריגדו. היו אלה שלושה וחצי ימים נהדרים בליסבון.

רחוב ברובע באישה
ליסבון - רובע באישה

המלצה על המלון:

בחרנו בו בגלל מיקומו המעולה ובגלל המלצה ממקור ראשון. קיבלנו יחס מעולה מהצוות, המחיר היה זול ביותר - 80 יורו כולל ארוחת בוקר מצויינת, המיטה היתה מאוד נוחה, וואי-פיי חזק שלא התנתק אפילו פעם אחת. אלא שהחדר שהיה מהגדולים של המלון - היה קטן מאוד ומתוכנן בצורה לא נוחה.

ליסבון - ככר קומרסיו בשקיעה
ליסבון - ככר קומרסיו בשקיעה

מילה על התחבורה:

מעולה וזולה! יש אוטובוסים, טראמים ותחתית. אפשר לקנות כרטיס יומי, דו-יומי או שבועי בקופת המטרו או בחנויות לוטו בשם casa da sorte. יש צורך לתקפם בכל נסיעה. הכרטיס מקנה גם עליה חופשית במעלית המפורסמת Santa Justa.

Santa Justa צילום לילה  - מעלית
Santa Justa צילום לילה - מעלית

בכל הרחובות מחכים טוקטוקים בהם נוהגים צעירים חביבים, פעם אחת נסענו עם נהגת מקסימה שתוך כדי גם הסבירה מה אנחנו רואים בדרך ונתנה כמה טיפים. גם מוניות הן זולות מאוד וזמינות וכן קורקינטים להשכרה באמצעות אפליקציה מתאימה. רכבת לסינטרה מתחנת רוסיו היפייפיה עלתה לנו 2.5 יורו לכיוון.

אמצעי תחבורה - קורקינטים וטוקטוקים להשכרה
אמצעי תחבורה - קורקינטים וטוקטוקים להשכרה

מילה על אהבה:

התאהבתי בליסבון מזמן. אבל כשהגענו אליה לעת שקיעה – עוד יותר. לא חוכמה להתאהב בעיר מתוקתקת, משופצת להפליא, נקייה למשעי ומתוכננת כיאות. מעניין ומאתגר להתאהב בעיר שהיא אוסף אקלקטי של בתים מתקופות שונות, חלקם משוועים ליד מלטפת שתיישר, תטייח, תצבע ותגרום להם להיראות יפים כביום היוולדם. אבל ככה כמו שהם, אפשר לעמוד לידם ולדמיין תקופות אחרות. זה בונוס אדיר, לא?

ליסבון - בתים צבעוניים
ליסבון - בתים צבעוניים

מילה על פורטוגזית:

אין עוד שפה מתנגנת ונעימה כמו פורטוגזית! אני יכולה לשבת כל היום בקירבת הפורטוגזים ולשמוע אותם מדברים. והם מדברים הרבה, בכל מקום ציבורי ובקולי קולות. כמונו בערך. יש להם בשפתם, חצאי טונים שאני לא מסוגלת לבטא. חמודה היתה פקידת הקבלה במלון, ניסתה ללמד אותי את המילים שביקשתי ללמוד, רובן ללא הצלחה.

מילה על האנשים בליסבון:

הם נחמדים באופן יוצא דופן. פגשנו רק אנשים חביבים שסייעו בכל שאלה ששאלנו, איש אחד אפילו יצא מהדוכן שלו כדי ללוות אותנו למחוז חפצנו. כולם ידעו לתקשר באנגלית כזו או אחרת. גם שפת סימנים עבדה היטב.

ככר רסטורדוס
Praça dos Restauradores - צילום לילה

מילה על חודש דצמבר בליסבון:

כנראה שזו אחת התקופות היותר יפות של ליסבון. רוב רחובות העיר העתיקה וככרותיה מקושטים ומוארים. יש שווקי חג מולד צנועים יחסית לערים אחרות, אבל בערבים, בעיקר בסוף השבוע הרבה אנשים מסתובבים בהם ונעים ושמח ברחובות.

עץ כריסטמס מואר
עץ חג מולד ענק בככר קומרסיו

יש יתרון עצום לטיול חורף בעיר שהיא מאוד מתויירת: כמעט ולא פגשנו תורים. באלה שכן, לא עמדנו יותר מחמש דקות, בקיץ מספרים על שעות עמידה בתור. בכל ימי הטיול שלנו מזג האוויר היה נעים, לעתים התהלכנו לבושים רק בחולצות דקות וגם כשהיה גשם הוא היה דקיק ונגמר תוך דקות.

קישוטי כריסטמס מוארים
קישוטים מוארים של כריסטמס

מילה על ההליכה בליסבון:

היא קשה, יש להודות. המדרכות והכבישים מרוצפים אבנים קטנות, יש עליות וירידות רבות ותלולות, אבל יש מעליות רחוב (לא רק Santa Justa המפורסמת), למדנו את פטנט החסכון במאמץ - נוסעים בטראם או באוטובוס לראש הגבעה ואז יורדים בהליכה למטה, וכמובן ההליכה במזג אוויר חורפי נעימה וקלה יותר.

ליסבון - חשמלית במעלה הגבעה
ליסבון - חשמלית במעלה הגבעה

כמה מילים על השכונות בהן ביקרנו:

באישה (baixa):

זו השכונה בה ממוקם המלון שלנו. רובה מישורית ולכן קלה להליכה, קרובה לכל אמצעי התחבורה ולכן ממליצה מאוד להתגורר בה. זו היתה פעם שכונת היהודים לפני הטבח בהם ב-1506 ולפני הגירוש. היום, זהו האזור המתויר ביותר של ליסבון, בה ממוקמים כמה מהככרות הגדולים שלה – comercio, rossio ו-figueira, רחובות של קניות ומדרחובים. בסופ"ש נדמה שכל תושבי העיר בילו שם.

רובע באישה
רובע באישה - האנדרטה לזכר יהודיה ושוק כריסטמס בככר רוסיו

אלפמה (alfama):

נגינת בוזוקי בצד אחד של הככר ונגינת אקורדיון משתפך בצד האחר, קידמו את פנינו בראש השכונה. הגענו אליה עם חשמלית מספר 12 היישר מככר figueira. "היא פחות דחוסה" אמרה לנו פקידת הקבלה במלון. ביום האחרון שלנו בליסבון גילינו את מורדותיה היפים של השכונה הותיקה בעיר, זו שלא נהרסה באף אחת מרעידות האדמה שלה, ובתיה הישנים, המוזנחים זוכים עתה לעדנה בצורת אמנות הגרפיטי הכל כך פופולרית בקרב המטיילים הזרים. מזל שחורף עכשיו ולא צפוף מדי.

גרפיטי ברחובות ליסבון
ליסבון - גרפיטי - אחת האטרקציות המרהיבות של העיר

בראש גבעת אלפמה עומד מבצר Castelo de São Jorge שמושך אליו מבקרים רבים, כאן פגשנו בתור הראשון שהשתרך הרחק מהכניסה ואנחנו, שכבר ראינו את קצות הרחובות המכשפים של השכונה, לא רצינו להסתגר בין החומות וויתרנו על כניסה אליו, לעומת זאת הלכנו לאן שמשכו אותנו עיניננו, מטפסים על מדרגות ויורדים בצד השני. כך גילינו את הקירות המצויירים גרפיטי של פעם, בועט, את המרפסת היפייפיה הזו שברח' Rua Limoeiro 16 המכוסה עבודות אריחים תכולים יפייפים, (ממש לא מזמן שופצה) ואת זמרי הרחוב, ואת הרחובות עם הגלריות, העתיקות ומועדוני הפאדו. אני מניחה שכל העושר האנושי הזה הוא בגלל שזה יום ראשון בשבוע.

מצודת ז'ורז'ה
Castelo de São Jorge מבצר

בליי | בלם (Belém):

פקידת הקבלה במלון לימדה אותנו שצריך לומר בליי. נסענו לשכונה המרוחקת יחסית (עם אוטובוס מס' E15 – הוא מהיר מחשמלית מספר 15), מוקדם בבוקר וכך זכינו לתמונות זריחה יפות.

אנדרטת המגלים וגשר ה-25 באפריל
ליסבון - מונומנטים - אנדרטת המגלים וגשר ה-25 באפריל

הצטערתי שאי אפשר לרדת בכל אחת מהתחנות בהן עצר האוטובוס. הסמטאות שהציצו מהרחובות הראשיים היו מאוד מזמינות. הספקנו כאן לא מעט: מגדל בליי והגינה היפייפיה שלפניו, טיילנו מעט על הטיילת הנעימה שלאורך נהר הטז'ו עד למוזיאון אוסף בררדו לאמנות עכשווית, שהייתי יכולה להשאר בו יום שלם.

רובע בליי