• רבקה קופלר

גיחה קצרה למנצ'סטר

ישן וחדש, מוזיאונים ושוטטות


את הכרטיסים חזרה ממנצ'סטר הביתה, לפני שנה וחצי, קנינו במחשבה לטעום ממנה מעט, לבקר בה לשעות ספורות אחרי עוד אחת מהגיחות שלנו בלונדון. באופן דומה ביקרנו בטיולים אחרים בקיימברידג', ברייטון, קנטרברי ועוד. בתחילה הקצנו בחלוקת הזמנים בין לונדון למנצ'סטר יותר זמן לאחרונה. הנסיבות שינו את החלוקה כך שנשארו לנו עבורה שני חצאי ימים.

גשר זכוכית מעל רחוב

כרטיסים לרכבת שיצאה מתחנת סנט פנקראס בלונדון, נקנו מבעוד מועד. הנסיעה אורכת שעתיים, כך שחשבנו שאם נצא מיד אחרי ארוחת הצהריים ישאר לנו נתח נאה מהיום לביקור בעיר שאנחנו לא מכירים. תקלה השביתה את הרכבת שלנו. זה די נדיר, אומרים. בסדר מופתי הפנו אותנו אל הרכבת הבאה שיצאה רק ב-4 אחר הצהריים, כלומר, למנצ'סטר הגענו ב-6, קצת לפני דמדומי השקיעה. הפסד זמן רציני.

המלון שלנו במרחק הליכה קצרה מתחנת הרכבת. הנחנו את החפצים שלנו בחדר ויצאנו מלאי מרץ לרחובות העיר. דבר ראשון נפגשנו עם המלכה ויקטוריה ומדרכות מצויירות בגירים למרגלותיה.

פסל המלכה ויקטוריה וציורי גיר
גני פיקדלי עם המזרקה ופסל המלכה ויקטוריה

טיפ: טיסות ישירות למנצ'סטר יוצאות מנתב"ג על ידי כמה חברות. מנצ'טר היא נקודת מוצא טובה לטיול בצפון הממלכה.


הרחובות מיד הפכו עבורנו בייתיים, אפילו שלא היינו כאן מעולם. משהו בבנייה האקלקטית – ישן מתערבב בחדש, בנייני זכוכית לעומת לבנים אדומות, מזכיר לנו חלקים נרחבים של לונדון. רחובות נטולי מכוניות רחבים, הומים אנשים שחוזרים מיום עבודה, הופכים את ההליכה שם לבטוחה ונעימה.

ארכיטקטורה - ישן וחדש
ארכיטקטורה במנצ'סטר - ישן וחדש

החשמליות שמגיעות לפתע מנגד מוזרות, בלונדון אין כאלה אבל ביבשת יש ויש ובניגוד למה שאמרתי קודם, נראה כאילו בשעתיים חצינו את תעלת למנש והגענו למחוזות אחרים.


טיפ: בעיר פועלים שלושה שאטלים, בחינם בשם "מטרו לינק" איתם אפשר להגיע למקומות העיקריים במרכז.

חשמלית ברחובות מנצ'סטר
תעלת מים

השוטטות מרחיקה אותנו בהתאם למראות האורבניים היפים הנגלים לעיננו: פריחת האביב מוקדמת כאן והיא צבעונית ויפייפה. החנויות נסגרות אחת אחרי השניה אבל אנחנו מתעכבים על חלונות הראווה היפים שלהם. אנשי מנצ'סטר מתחילים להתכנס בפאבים, צחוקם עולה ורם ככל שהם מיטיבים ליבם ביין, או שמא נאמר, בירה.

פאב - אולד וולינגטון
פאב - אולד וולינגטון

למחרת בבוקר אנחנו מתעוררים מוקדם. זה לא קשה כשהשעון הביולוגי מורה שעתיים אחורה. ארוחת בוקר טובה מוגשת במלון, אנחנו מפקידים את חפצינו בחדר המזוודות, ויוצאים לשעות המעטות מדי שיש לנו בעיר. בכוונתנו לבקר במוזיאון אחד ובספריה מרשימה. שניהם נפתחים מאוחר מאוד ולנו אצה הדרך. יש לנו טיסה לתפוס בשעות הערב המוקדמות.

אלברט ממוריאל
אלברט ממוריאל מול בנין העירייה - יד זכרון לאלברט, בעלה של המלכה ויקטוריה

באחד מחלונות הראווה של אתמול בערב, ראיתי זוג נעליים שהיו מוכרחות להיות שלי, אז ניצלנו את שעות הבוקר הקרירות והלכנו שוב לכוון המדרחוב לפי סימני דרך שעשיתי בערב. תחילה ברכתי את המלכה ויקטוריה ברכת "בוקר טוב" ומשם פנינו שמאלה לרח' מרקט. על אף שהגענו בשעה היעודה לפתיחת החנות שלנו, חיכינו בהבנה להתארגנותה של המוכרת. וכשהנעליים הפכו להיות שלי, יצאנו לכוון "מוזיאון האנשים" אך בחרנו בדרך הארוכה – עברנו את אלברט ממוריאל והלכנו לרחוב ניו קתדרל להעיף מבט על מוזיאון הכדורגל והאצטדיון שהם הסיבה לבואם של רוב התיירים למנצ'סטר.


טיפ: ברח' מרקט מצוי הקניון הגדול ARNDALE ובו חנויות מותגים מוכרות.

בנין מוזיאון הכדורגל
בנין מוזיאון הכדורגל

חלונות הראווה והחנויות הנפתחות אט אט, לצד התעלות המרשימות מילאו את ליבנו. אף מצאנו גינה קטנה, חמודה ומלבלבת לנוח בה, לא לפני שניגבנו את הספסלים מטל הבוקר.

עונת הפריחה


מוזיאון האנשים - People's History Museum

בדיוק באחת עשרה נפתחו שערי המוזיאון המתאר את תולדות הדמוקרטיה בממלכה הבריטית ותולדות מנצ'סטר, שהיתה המרכז הגדול בעולם לעיבוד כותנה. מחסנים עצומים איחסנו כותנה גולמית ומעובדת, את חלקם אפשר לראות עד היום.

בנין שהיה מחסן כותנה
מחסנים לשעבר משנים את ייעודם

מחסנים לשעבר משנים את ייעודם


באמצע המאה התשע-עשרה היתה מנצ'סטר המקום האידיאלי ללמוד על הבדלי מעמדות, על איגודים מקצועיים, על שחיתות שלטונית ועל ניצול החלשים. זאת בדיוק עשה פרידריך אנגלס, שבילה את רוב ימיו בעיר ואת הרעיונות הסוציאליסטים שעלו לו מתצפיות אלה, חלק עם קרל מרקס שכתב את הספר ששינה את פני המאה העשרים והעולם – "הקפיטל", אותו ערך כמובן אנגלס. מאחר ובריטניה שלטה בחלק ניכר מהעולם, מורשתה עברה באופן טבעי למקומות בהם שלטה ולכן התערוכה חשובה ביותר להבנת ימינו. במוזיאון מוצגים גם החיים בעיר לאורך ההסטוריה באופן ריאלסטי, אינטרקטיבי ומעניין.

תצוגה במוזיאון האנשים

"לפני מאתיים שנה, המערכת הפוליטית בבריטניה היתה מושחתת ונשלטה על ידי מיעוט עשיר. רוב העם היה ללא זכות הצבעה ולכן ללא כוח לשנות את חייבם"


השנה היא שנת המאה למתן זכות הצבעה לנשים בבריטניה, ובכל רחבי הממלכה מוצגות תערוכות בנושא. על כך כתבתי כאן. חלק ניכר מהמוזיאון מוקדש לתערוכה מקיפה על מצב הנשים לפני ועל הסיבות שהביאו אותן למרוד בקיים. הזדהות מיידית נוצרת עם נשים המוצגות בשמן המלא וסיפור חייהן עתיר עבודת היום-יום קורע לב. פינות מעוצבות כחדרי בית על שלל מטלותיו בהחלט ממחישות את ההבדלים בין אז להיום. אני נמשכת כבחבלי קסם לעבודות הריקמה והסריגה שלהן תלויות על הקירות.

תצוגה במוזיאון האנשים
תצוגה במוזיאון האנשים

ספריית ג'והן ריילנדס - The John Rylands Library

ספריות הן אהבתי הגדולה. הן אוצרות בתוכן הסטוריה רבת שנים בכתב ובציור והעובדה שאני עומדת בסמוך לספרים שנכתבו לפני מאות שנים מרגשת אותי מאוד. עוד יותר אני מתרגשת מספריות בעלות הוד והדר שהמבנה שלהן מכבד את הספרים והקוראים עבורם נבנו.

ספריית ג'והן ריילנדס מבחוץ

ספריית ג'והן ריילנדס היא שריד לעולם הישן, לתקופה בה בריטניה שלטה על כל העולם ויכלה להתהדר במבנה כה אצילי במקום בו מעטים בלבד יכלו להשתמש בו.

הספריה נפתחה ב-1900, נבנתה בסגנון ויקטוריאני נאו-גותי, רגע לפני מלחמת העולם הגדולה ששינתה את פני העולם ובריטניה, רגע לפני שתורת הקומוניזם שיצאה מכאן בצורת ספר השתלטה על חצי עולם. קירות האבן ה