• רבקה קופלר

שמש בהלסינקי

היתה זו שעת צהריים מוקדמת כשהגענו למלון שלנו, במרכז הלסינקי מול תחנת הרכבת המפוארת. בתחנה הזו, באולם המרכזי הגדול נערך נשף השמחה להכרזת הלסינקי כבירת פינלנד ב-1809, מיד עם הכיבוש הרוסי. יעברו עוד כמאה שנים עד שפינלנד תכריז על עצמאותה. בזמן הזה יוזרמו הרבה כספים וחומרי בניה כדי לבנות את אחת הערים היפות בצפון הרחוק.

שחפים בככר הסנאט
הלסינקי - שחפים בככר הסנאט

הגענו מטאלין במעבורת שמגיעה לנמל המערבי. מחכה שם טראם מס' 7 הנוסע עד למרכז העיר. כאן אפשר לקרוא על חוויותינו בטאלין.

מעבורת בים הבלטי
הים הבאלטי בדרך מטאלין להלסינקי

תחילה התפעלנו מהמלון עצמו. כולו מקושט בקישוטי ארט-דקו, פאר המאה התשע-עשרה. למרות שביקשנו חדר צדדי כי פחדנו מרעש הככר שלפני התחנה, קיבלנו חדר ענק מקושט ברפרודקוציות של קלימט הפונה בדיוק אל הככר הזו. רעש לא היה ואנחנו תיצפתנו לא מעט על ההמון הזורם אל ומהתחנה בשקט כזה שרק צריחות השחפים מהנמל נשמעו.

SEURAHUONE HOTEL HELSINKI
SEURAHUONE HOTEL HELSINKI - מלון

שקט הוא מוטיב בהלסינקי. האנשים מדברים ממש בלחש האחד לשני. זמרי הרחוב שרים בווליום נעים לאוזן. מרחבים של שקט המדמים כנסיות הוקמו בעיר.

קמפי - חדר שקט
קמפי - חדר שקט
הלסינקי - הכנסייה החצובה בסלע
הלסינקי - הכנסייה החצובה בסלע

למה התאהבתי בהלסינקי?

התאהבתי מיד בהלסינקי. בגלל יופיה, בגלל נקיונה בגלל העצים העירומים הרבים. בחנתי אותם מקרוב ודמיינתי את הפריחה הורודה והלבנה שתעלה מהם בקיץ, את חופות העלים הירוקות שודאי ישנו את מראה העיר.

עצים עירומים בגינות
עצים עירומים באחת מהגינות הרבות

התאהבתי בה למרות שאין בה ולו מונומנט אחד בגללו שווה להגיע לכאן. רחובותיה גדולים ורחבים, נקטעים על ידי ככרות שבטבורן פסל גיבור כלשהו, ורובם הגדול אינו מיועד למכוניות פרטיות. הפינים חושבים אידאולוגית שהרחוב נועד כדי לחבר בין אנשים ולכן מסלקים ממנו כל מה שלא תורם לאידאולוגיה הזו. מכוניות פרטיות למשל.

רחוב
מטיילים ברחובות להולכי רגל, בתים צבעוניים, בעיקר צהובים

מהר מאוד הבנתי שאני רואה תופעה מאוד משונה – מיעוט מכוניות כזה לא ראיתי בשום כרך! אחר כך ביררתי והבנתי מה עומד מאחורי זה. הדרך לאכוף אי כניסת מכוניות לעיר מאוד קלה: מהירות הנסיעה המותרת בעיר דומה כמעט לזו של אופניים. חניה כמעט ואסורה ובחניונים היא עולה כמעט כמו לילה במלון. מנגד, העיר מרושתת שבילי אופניים שכולם מנצלים אותם ויש תחבורה ציבורית מצויינת (טראם, מטרו, אוטובוסים ובעדיפות אחרונה מוניות) שעולה יחסית מעט מאוד.

 Rautatientori ככר
Rautatientori הלסינקי - ליד תחנת הרכבת ככר

התאהבתי בה בגלל הצבעים. אותנו קידם הצבע הצהוב, בפרחי הנרקיסים, בכסאות הרחוב שהדגישו את צבעי הבניינים. אלה בנויים בניה אקלקטית. מצד אחד בתים שהם פאר רוסי של המאה התשע-עשרה, מצד שני רחובות שלמים של בלוקים אחידים למראה, ישרים וזוויתיים. כולם נראים כאילו אך אתמול נצבעו, גם בשכונות, לא רק במרכז העיר ומצד שלישי בניינים אולטרא-מודרניים שאני לא מפסיקה להתפעל מיופיים.

נרקיסים
נרקיסים צהובים ממלאים את הרחובות
כסאות בתי קפה צהובים
הלסינקי מלאה כסאות בתי קפה צהובים

המגורים ליד התחנה המרכזית איפשרו לנו להכיר את העיר דרך הרגליים. לכל מקום הלכנו ברגל ברחובות המטפסים מהנמל השטוח ועד לגבעות התצפית. איפשרנו לעצמנו מנוחה בספסלים הפזורים בגינות היפות, להציץ על קבוצות הילדים המטיילים ועל עוברי אורח.

רחוב ליד קו המים
ליד קו המים Kaisaniemenranta רחוב

תרבות שונה

פינדלנד היא לא ככל שאר הארצות הסקנדינביות. הסטורית מוצא תושביה שונה, והיא היתה כבושה מאות בשנים על ידי שבדיה שכנתה. יש לה גבול ארוך ממזרח עם רוסיה שכבשה אותה מידי השבדים בתחילת המאה ה-19.

כס מלכות
כס מלכותו של אלכסנדר, צאר רוסיה, כשישב עליו הכריז על הלסינקי כבירת פינדלנד. המוזיאון לתולדות פינדלנד

העובדה שאנחנו פוגשים בתרבות שונה למרות שפינדלנד היא מדינה מערבית, ניבטת בכל מקום: על החינוך הפיני המצויין שמענו וקראנו רבות, אם היה לנו יותר אומץ ודאי היינו מבקרים באחד מבתי הספר שלה, אבל הסתפקנו בהתבוננות בקבוצות ילדים המטיילים בעיר, משחקים בגינות או מבקרים במוזיאונים. תמיד היו אלה קבוצות הטרוגניות של גילאים שונים, צבעים שונים. תמיד היו הרבה מבוגרים שליוו אותם, תמיד ניתן להם הרבה יותר חופש ממה שאנחנו רגילים לראות אצלנו. אף פעם לא ראינו אותם רבים, מרימים קול או בוכים.

ילדים פינים
פינדלנד מגדלת ילדים אחרים

ביקרנו בבית התרבות Oodi במרכז הלסינקי. מרכז כזה הוא בודאי פרי תכנון המתאים למדיניות חברתית: הוא מאגד בתוכו קולנוע, תיאטרון, ספריה הכוללת גם כותרים אלקטרוניים בפינית, אנגלית ועוד עשרים שפות והמון המון שטחי קריאה נוחים ומלאי השראה וגם - שטחי סדנאות עבודה בהם מסופקים כל האמצעים, הכלים והמכונות הנדרשים - סדנאות סריגה, תפירה, דפוס רחב ותלת מימד, מחשבים משוכללים עם כל התוכנות עליהם ללימוד לתרגול ולעבודה, חדרי הקלטות, חדרי וידיאו וחדרי צילום. חדרי פגישות לקבוצות כמו גם חדרי לימוד וחדרי עבודה ליחידים והכל הכל בחינם!! עד שלוש שעות שימוש.

בית התרבות Oodi
בית התרבות Oodi
בית התרבות Oodi
בית התרבות Oodi

פגשנו בשני מוזיאונים שונים, במוזיאון העיצוב ובמוזיאון לתולדות פינדלנד את קופסת היולדת שהם כל כך גאים בה. קופסא כזו נשלחת מהמדינה לכל יולדת חינם! ובה כל צרכי התינוק/ת מיד לאחר הלידה - חיתולים רב פעמיים, מספר חליפות בגדים שונים, מעיל חם, שמיכה, מודד חום, מספריים, ספר, ועוד כהנה והשוס - הקופסא עצמה מהווה תחליף לעריסה הראשונה. מסתבר ששינה בקופסה הזו בחודש הראשון בטוחה יותר לתינוקות משינה במיטות אחרות.

קופסת יולדת
קופסת יולדת - ממשלת פינדלנד שולחת לכל יולדת

אז מה עשינו בהלסינקי?

ביקרנו בארבעה מוזיאונים - מוזיאון העיצוב, עמוס-רקס, קאיסמה ובמוזיאון לתולדות פינדלנד. כאן סיפרתי עליהם בהרחבה. המבנים שלהם מרהיבים, באחד מהם המבנה אפילו היה מרהיב מהמוצג בו.

מוזיאון עמוס-רקס
גגו של מוזיאון עמוס-רקס

ביקרנו בגנים קטנים וחמודים, בגן מצפה הכוכבים היפייפה ובגן הבוטאני המרהיב ביופיו. ועל אף כל היופי שפגשנו בו, אני משוכנעת שבקיץ הוא יהיה יותר פורח, כי ראינו את עובדי הגן מחזירים את בצלי הפרחים לערוגותיהם אחרי החורף.

גן בוטאני