• רבקה קופלר

הפירנאים הצרפתיים - מרכז

"את הפירנאים רואים רק בהליכה, כלומר כשמטרקים בהרים, אחרת לא רואים כלום". כולם אמרו לי את המשפט הזה בכל מיני וריאציות. אז לא לנסוע לפירנאים כי אני לא יכולה ללכת אותם? נסעתי. ושילבתי הליכות, בקטנה.

הפירנאים הצרפתיים - מזרח - החלק הראשון של סיפור הטיול בפירנאים כאן.

היא לא אוהבת את קצף החלב בקפה של הבוקר ומנסה לסלק אותו לצד הספל. אולי שם תרגיש בו פחות. היא יושבת מולי בחדר האוכל של המלון, אבל ראיתי אותה גם בטיול של אתמול. אשה יפה שלדעתי חצתה את קו השבעים, שערה לבן למשעי, רגליה איתנות כשל מדוושת נמרצת. הוא חוזר מהבופה עם צלחת עמוסה כל טוב ביד, בא אליה בתנועות אוהבות ומחלץ את כל הקצפת הדחויה אל הספל שלו, אומר לה משהו בשפתם והיא מחייכת. כאלה זוגות ראינו הרבה בדרכים הקשות בהן טיילנו בפירנאים, הולכים יד ביד מסייעים זה לזו ולהיפך לעבור מהמורות. צעירים, ילדים וזקנים של ממש הולכים בשבילים, מדלגים על אבנים גדולות, מטפסים על שבילים המשתרגים במעלות ההרים.

אחרי שלושת הימים הראשונים שלנו בפירנאים המזרחיים, עברנו ביום נסיעות ארוך אל הלינה השניה בהוט פירנה (Hautes-Pyrénées), בעיירה ארג'לה-גזוסט (Argelès-Gazost). בחרנו בה בגלל מיקומה הנוח לטיול כוכב. היא בנויה על צלע הר והמרכז העתיק שלה נמצא על הפסגה. לעצלנים כמונו יש מעלית-רחוב. בעיר כמה רחובות מסחר קטנים ושוק בימי שלישי המתפרס על החניה החופשית היחידה בעיר.

Argelès-Gazost - ארג'לה גזוסט

כיוון שרצינו גם לנוח בטיול הזה, לא רק להתאמץ, בחרנו במלון מפנק, שמסומן בשלושה קמינים ובשלושה סירים של לוג'י, כלומר, דרגתו גבוהה והמסעדה שלו מעולה. ערב אחד ניסינו אותה. בעלת המלון, אשה מבוגרת מאוד שההליכה קשה לה, אינה מבינה מילה באנגלית, לקחה לעצמה משימה ללמד אותי כל יום משפט אחר בצרפתית. לא בטוחה שהיא הצליחה. בבוקר יום העזיבה, היא בירכה אותנו ברגש, "בון וויאז'" וחיבקה אותנו בחיבה אמהית.

טיפ: חיפוש באתרי מלונות רגילים לא מעלה הרבה מקומות לינה באזור. אני ממליצה לחפש בשני האתרים הצרפתיים, שבהם מגוון גדול יותר של מלונות מסוגים שונים: לוג'י דה פראנס, וגיט דה פראנס.

בכניסה לסנט ברטרנד

ידענו שהמרחק ביום המעבר גדול ובשלב התכנון אמרנו כך: אם ירד גשם באותו יום כפי שהובטח, נעלה על האוטוסטרדה ותוך כשלוש שעות נגיע. אם יהיה אפור, נבחר בכבישים יפים ועל הפסגות נטפס ביום בהיר יותר. מה שקרה, שהיה יום בהיר לחלוטין והדרך ארכה כשבע וחצי שעות, במהלכן עלינו לכמה פסגות כולל היפה ביותר – פיק דה מידי (Pic du Midi), באמצעות רכבל (40 יורו לאדם).

Pic Du Midi
Col de Port

עברנו בכמה עיירות יפייפיות אך אמליץ כאן על אחת: Saint-Bertrand-de-Comminges, עיירה מימי הביניים המוקדמים, בנויה סביב הכנסיה העומדת בראש ההר, אותה רואים מרחוק. סמטאות העיר מגלות את גילה העתיק. ביקרנו בכנסיה היפה והתרשמנו מתגליפי העץ והציורים היפים שלה.

Saint-Bertrand-de-Comminges

בחמשת הימים באזור נסענו בעיקר בכבישים יפים. גמענו הרבה מאוד קילומטרים באיטיות כפויה (40 קמ"ש ממוצע), בחלונות פתוחים, נושמים אוויר הרים צלול שאין שני לו. עוברים במעברי ההרים הרבים, גבוהים יותר ופחות, לא שובעים מהמראות היפים עד יפים מאוד. אחרי רוב המסלולים עקבנו בתחרויות ה"טור דה פראנס" והם בהחלט הרבה יותר יפים במציאות.

במעט המפרצים המתירים עצירה עצרנו, בכל "סומה" – פיסגה, התערבבנו עם עדרי הבקר, הצאן, סוסים ולפעמים גם חמורים – כולם מסתובבים חופשי, ידידותיים לתיירים. זה היה החלק של המנוחה מבחינתנו.

בדרך כלל קבענו יעדים להגיע אליהם – עיירות, כפרים, פסגות – אך הסיפור האמיתי הוא הדרכים עצמם. בכבישים ההולכים וצרים, ומטפסים מעלה. מלפנינו ומאחורינו קבוצות ויחידים של מדוושים, לפעמים גם מטרקים היוצאים או נכנסים לשבילי ההליכה הרבים. גם ביניהם יש לא מעט מבוגרים ממש. כשהמכונית עושה את המאמץ, לנו, היושבים בתוכה, קל יותר ליהנות מהנוף הנגלה מאחורי כל הר.

טיפ: חשוב ביותר לנוסעים בדרכים - מלאו דלק בכל פעם שהמיכל מתרוקן בחצי. אין הרבה תחנות דלק וכדאי לא להשאר עם מיכל ריק במקום שאין תחנה.

מהר מאוד הבנו כי כל הכבישים בפירנאים יפים, אבל בחרתי חמישה יפים במיוחד כדי להגיש לכם בקובץ נוח לשימוש, אותו תוכלו להדפיס ולשלוח לעצמכם לנייד את המפות שלהם. אם אתם רשומים כעוקבים אחר הבלוג, ודאי קיבלתם לינק בניוזלטר האחרון, אם אתם עדיין לא רשומים, תתבקשו להשאיר את המייל שלכם כדי לפתוח את המסמך.

והיו גם הטיולים הרגליים. כשהרגליים הן המתאמצות, הסיפור הוא אחר. כשהולכים, יש זמן לחשוב. לחבר את השקט הסובב אותנו עם השקט שבראש, מילים מתחברות, מספרות סיפורים. העצים המגוונים ירוקים, פרחי העונה מפתיעים, המים שופעים ואוויר ההרים גורם לאנשים להיות כאן מנומסים. הצלילים היחידים שנשמעים הם טפיפות רגליהם של ההולכים האחרים בשביל. רובם עוקפים אותנו וצליל דריכתם על האבנים מתרחק ומתעמעם. "בונז'ור" אני אומרת אינספור פעמים לבאים מולי. לפעמים שמתי לב שאני מקצרת ל"ז'ור" - ממילא הם לא מכירים אותי, זו רק המחווה הזו של ניד הראש בין ההולכים. אחרי שנעבור את הגבול, השלום הזה יהפוך ל"אולה" הספרדי.

טיפ: להולכים בדרכים - הצטיידו במקלות הליכה ובנעלי הליכה טובות. בלעדיהם ודאי לא היינו יכולים לעבור את המסלולים אותם כן עברנו. רצוי שגם יהיו לכם מעילי גשם חד פעמיים, למקרה שתלכו בימים גשומים.

גשר ספרד (Pont d'Espagne) ואגם גוב (Lac de Gaube).

ההליכה לגשר ספרד מהכניסה – קצרה. הגשר ממוקם ליד מפל עתיר מים, ספוט נפלא לצילומים. יש דווקא כמה מסלולי הליכה ארוכים סביב האזור אך אנחנו בחרנו לחזור חזרה ולעלות עם הרכבל הראשון בדרך לאגם גוב. אחריו מגיע תור רכבל כסאות ואני משקשקת. עד ליום זה סירבתי בתוקף, מונעת מפחד אמיתי לא עליתי על הדבר הזה, אך הפעם, התמונות של האגם המחכה למעלה שיכנע אותי. היה מפחיד ביותר.

(Pont d'Espagne) גשר ספרד

טיפ: עלות חניה בפארק גשר ספרד - 6 יורו, עלות שני הרכבלים לאגם גוב – עליה וירידה 15 יורו בקיזוז מחיר החניה. אפשר גם לעלות בחצי מחיר ברכבלים ולרדת ברגל.

מתחנת ההגעה של רכבל הכסאות יש עוד הליכה של כ-30 דק' עד לאגם. וחם, חם מאוד באותו יום. אגם גוב מרהיב ביופיו במציאות, הרבה יותר מאשר בתמונות שהצלחתי לצוד עם ההרים סביבו, שנגלו לנו בגלל היום השמשי. טיילנו, נחנו ופיקנקנו לצידו ואז צעדנו חזרה. הירידה ברכבל הכסאות היתה מפחידה יותר מהעליה.

(Lac de Gaube) אגם גוב

קרקס גברני Cirque de Gavarnie

ההליכה לקרקס גברני שלא במישור, קשה לנו, רובה ביער פראי לצד נחל. אנחנו לא מורגלים ולא מאומנים. ההנאה שלנו היא מהנוף ומהעובדה שאנחנו מצליחים להגיע לסוף המסלול. שעה וחצי לכל כיוון. הפעם היינו למודי נסיון. הגענו מוקדם בבוקר כשעוד היה קריר. יותר קל ללכת במזג אוויר נוח. פגשנו גם כאן את אותם זוגות מבוגרים וילדים רכים בשנים מהסיפור למעלה. היתה אפילו סבתא ממש זקנה שילדיה סחבו עבורה הליכון. אנחנו היינו צריכים לעצור פעמים רבות כדי לאפשר גם לנשימה להשיג אותנו.

(Cirque de Gavarnie) קרקס גברני

"קרקס" הוא תופעת טבע ייחודית, שההרים מסודרים כאמפיתיאטרון. בקרקס גברני יש בעונת הפשרת השלגים מספר גדול של מפלים שיוצרים כנראה מראה מרהיב, שאנחנו לא זכינו לו.

קרקס גברני - בצד שמאל אפשר לראות את ההולכים

כל זמן ההליכה הקשה ציפיתי להפתעה כלשהי שתתגלה לי לכשאתקרב ולא נגלתה. מה שראינו ממקום חניית הרכב, ראינו מקרוב יותר. המפל היחיד שהוא הגבוה באירופה, נפל מטה ברחש גדול. קצת לפניו ממוקם מלון ובית קפה ואני התיישבתי להתענג על קפה משובח. את המפל צילמתי ממרחק. השלווה בישיבה הזו באמצע הטבע, ההתבוננות במטיילים האחרים, במיוחד בבחור שחיפש מיני צמחי פרא, היתה שווה את המאמץ. בדרך חזרה החום התחיל להתנחל בעמק, צל ההרים חלף והעמק כולו הואר באור חם. בקיצור, אם אתם רוצים המלצה לקפה עם נוף נפלא, לכו שעה וחצי לקרקס גברני...

(Cirque de Gavarnie) קרקס גברני

נקיק קאקוויטה Gorges Kakuetta, Sainte-Engrâce

הסוף הוא שקצת פיספסנו כאן את העיקר. נסענו כשעתיים לכל כיוון על מנת ללכת בגורג' יפייפה שכל מה שידעתי עליו נבע מהתבוננות בתמונות. הדרך אליו יצאה מאזור ההרים ועברה בכבישים חקלאיים יפים לא פחות.

(Gorges Kakuetta, Sainte-Engrâce) נקיק קאקוויטה

הכניסה לנקיק מתחילה בירידה תלולה אל עבר הקופה (6 יורו לאדם) ואחרי הכניסה ירידה תלולה נוספת. לפנינו ירדו כמה זוגות בקלילות והם פנו מיד שמאלה אל מה שנראה כמו כניסה לערוץ הנחל. אנחנו אחריהם. כל תחתית הערוץ היתה זרועה אבנים ענקיות ואנחנו התמודדנו עם ההליכה עליהם. האנשים לפנינו מזמן נעלמו ואחרי כמה מטרים נוספים החלטנו שלמרות המאמץ הגדול שהשקענו – נוותר. יצאנו החוצה והקפנו את האגם שבחזית. ספסלי פיקניק מונחים כאן וכשהגענו לצומת היו שני שלטים, בכיוונים מנוגדים שהורו על הכוון לנקיק. בחרנו בכוון הלא נכון, טיפסנו בקושי על ההר ואל הנקיק לא הגענו. רק כשירדנו מתנשפים הבחנו באנשים שהגיעו מהכוון השני ובגשרי הברזל מהתמונות אותם חיפשנו. השעה היתה כבר די מאוחרת ולפנינו עוד נסיעה ארוכה למלון. ויתרנו.

(Gorges Kakuetta, Sainte-Engrâce) נקיק קאקוויטה

לורד (Lourdes)

את היום הגשום היחיד בטיול הקדשנו לטיול בעיר השניה המתוירת ביותר בצרפת. בערבים יש בעיר תהלוכות של מאמינים ברחובות העיירה. הם באים לקבל מרפא בכנסייה של לורד. אנחנו הסתפקנו בסיור ביום, הצלחנו לחזות במיסה בכנסיה. יש משהו בנגינת העוגב שחודרת עמוק. יכולה להבין את המאמינים הרבים הנמשכים בחבלי הקסם. לא חושבת שהייתי עומדת בתהלוכת החולים והנכים בערב. לקריאה נוספת על לורד.

מסעדות מומלצות באזור:

שתי מסעדות מעולות בארג'לס - האחת היא מסעדת המלון בו אנחנו לנים

השניה היא מסעדת שף מעולה במרכז העיירה.

השלישית היא פונדק דרכים בירידה מקול דה אספין (Col d'Aspin - auberge des 3 pics)

תודה שליוויתם אותי בדרכים המרהיבות, שקצרה כאן היריעה מלספר על כל אחת ואחת מהן. מחכה לנו עוד סיפור של ארבעת הימים האחרונים וכשאכתוב אותו, אשים כאן לינק. התגובות שלכם הן אלה המעודדות אותי להמשיך ולתעד ולכן אשמח להן.

למעבר לחלק השלישי של סיפור טיול הפירנאים - הפירנאים הספרדיים

בלחיצה על המפה המצויירת של הכבישים בה נסענו, תקבלו את מפת גוגל עם תכנון הטיול שלנו.




#פירנאים #הפירנאיםהצרפתיים #אגםגוב #גשרספרד #קרקסגברני #טיולבחול

רומן היסטורי פרי עטי,
לקריאה חופשית, המתרחש במאה התשיעית לספירה

u05e0u05d9u05d5-u05d0u05d9u05e0u05d2u05d

​מפות שציירתי לפי מסלולי טיולים
שהם מסע בדרכים, Road Trip
ובהם סיורים מצולמים.

מחשבות - על הכסא

היום, כשאנחנו יותר יושבים מאשר מטיילים, הרהורים על כסאות שונים במקומות שונים כמייצגים של תרבות - מעניינים עוד יותר מאשר בעבר.

איך להתמצא באוספת אוצרות:

פרקי הבלוג:

הבלוג עוסק בנושאים מגוונים – טיולים, אוכל, סקירות ספרים שאהבתי, אמנות ועוד נושאים מגוונים.

לחיצה על הלשונית בסרגל למעלה תוביל לעמוד הראשי של הבלוג, בו תוכלו לנווט לפי קטגוריות, לפי חיפוש בקוביית החיפוש לפי מילות מפתח
או בלחיצה על לשונית האינדקס שתוביל לעמוד המסודר לפי ארצות ונושאים לפי א'-ב'.

השביל העולה להר:
רומן היסטורי פרי עטי המתפרסם רק כאן. לחיצה על הלשונית בסרגל העליון תוביל לעמוד ממנו אפשר לנווט לכל פרקי הסיפור. תיהנו ואל תשכחו לספר לי רשמים בסוף.


מסלולים:
Road trips - מסלולי טיול מצולמים על מפה שאני מציירת עבורכם. לחיצה על הלשונית בסרגל למעלה תוביל לעמוד ממנו אפשר לנווט לכל המסלולים.

  • fcebook
  • Pinterest
  • Instagram

© כל הזכויות שמורות לרבקה קופלר 2015