• רבקה קופלר

טירול - מסלול טיול הסטורי

המסלול הזה התחיל בשאיפה לחזור ממנו עם צילום מאוד מסויים. בסוף בסוף, לא הצלחתי. אבל במקום זה אספתי חוויות חד פעמיות, סיפור והנאה מסוג אחר.

מנזר וגשר על המים - Altfinstermünz

אלטפינסטרמונז Altfinstermünz (אל תנסו אפילו להגות את השם...) - המנזר, היה העוגן שסביבו בניתי את כל הטיול בטירול. כאן רציתי להיות ויהי מה, רק בגלל שראיתי תמונה מהממת, מאוד דומה לזו בפינטרסט. "כזו בדיוק אני רוצה לצלם גם", אמרתי. לא שיערתי עד כמה קשה, פיזית, יהיה להגיע.

Franz Geiger :התמונה בגללה יצאתי לדרך - קרדיט לצילום הלקוח מוויקיפדיה

המנזר נחבא בעמק אובראין Oberinntal, זה העמק שמוביל מצד אחד לעמק המרשים ביותר בטירול – קאונרטל Kaunertal ומצד שני לאגם רשייה Resia המיוחד שבאיטליה.

כביש פרטי צר מוביל אליו ולבני תמותה רגילים כמונו אסור לנסוע עליו. הנחל העובר לצד המנזר בתמונה היפנט אותי בצבעי הכחול-טורקיז שלו וחיפשתי כל מידע אפשרי על המקום, בכל שפה שמצאתי, השתמשתי במתרגם של גוגל וככל שקראתי יותר והתעמקתי בסיפור, כן רציתי יותר לראותו. ראיתי בו הרבה יותר משלושת המבנים שבתמונה. דמנייתי סיפור שלם מאחוריו.

INN - טירול - נהר אין

ההסבר היכן צריך להחנות את המכונית והיכן מתחיל השביל המוביל מטה אל המנזר נראה מובן ביותר, אלא שבשטח הכל נראה אחרת. ההפניה היתה אל שלט עם חץ, אחרי מבנה המלון. אבל לא מצאנו שום מבנה שנראה כמו מלון, ובודאי לא שלט.

מזל שהיו כמה עובדי כביש במקום. "יאאה.. הוטל", הם הצביעו על המבנה שחשבנו קודם למפעל קומוניסטי נטוש באמצע טירול. אנחנו במקום הנכון. בגרמנית מושלמת הם הסבירו לנו להחנות ליד השלט הקטן שהבחנו בו רק אחרי שחנינו.

טיפ: החניה מול המלון שבתמונה הבאה, אם באים מכוון דרום, בצד שמאל של הכביש.

מלון נטוש
שלט קטן על עץ. החניה לימינו בתמונה, שביל הירידה לשמאלו.

השביל התחיל בצורה של מדרגות מסודרות, כפי שאנחנו מכירים כבר את הדרכים באוסטריה. לשאלה מדוע היינו צריכים לסחוב את מקלות ההליכה, הגיעה תשובה זמן קצר אחרי שהתחלנו לרדת. כשנגמרו המדרגות והתחלנו לצעוד על מה שנראה כמו שביל עזים, תלול ודי לא סימפטי להליכה, שהתפתל בתוך יער כמו זה של כיפה אדומה ורק שכשוך המים הרחוקים גרם לנו להבין שאנחנו בדרך הנכונה.

שביל צר

כשהגענו לתחתית ההר, אט אט נגלה לנו היופי המוכר מהתמונות. ראשון היה המבנה הזה שלפי התאריך המצויין עליו נבנה כנראה אחרון – ב-1604. אפפה אותנו תחושה חזקה שאנחנו במקום הסטורי.

שימו לב לתאריך על הבית

המנזר נמצא במקום הכי אסטרטגי שעל מעבר ההרים הרומי - וייה קלאודיה אוגוסטה (Via Claudia Augusta). הדרך הזו נבנתה עבור צבא הכיבושים של רומי והיתה הדרך הקצרה והקלה שחצתה את האלפים, גם במשך מאות שנים אחר כך. הנקודה הזו היתה מאוד צרה למעבר. ללא עזרת המקומיים - עגלות עמוסי סחורה, תבלינים ויין לא יכלו לעבור. בניית המנזר החלה במאה ה-14 עבור צלבנים שעברו בדרך העתיקה, על מנת לשמש אותם כאכסניה למנוחה בדרך הארוכה והקשה. המבנה האחרון שלו נוסף במאה ה-16.

המנזר על וייה קלאודיה אוגוסטה

פנים המנזר סגפני, מעט רהיטים צמודי רצפה נשארו במקום, יש כמה ספסלים וכסאות חדשים לגמרי, הרוב ריק.

תנורים: מימין קמין אוסטרי אופייני, משמאל תנור במטבח

בסרטון שראינו במרכז המבקרים למדתי פרט מרתק על מסעות בעת העתיקה: הגשרים היו חלשים יחסית, על מנת לשמר אותם לאורך זמן, לא התירו לעגלות כבדות לעבור עליהם על גלגלי הדרך שלהן. לפני העליה על הגשר החליפו אותם בגלגלים קטנים יותר ואחרי הגשר החליפו בחזרה. על השירות הזה גבו מס יקר, אם בכסף ואם בסחורות. אני אוהבת פרטים כאלה שמלמדים על חיי היום יום בתקופות שונות והסיפור הזה מצא את מקומו בסיפור שלי "השביל העולה להר".

גשר עץ מקורה

"מתי מגיע האוטובוס לקחת אותנו למעלה?", שאלתי את האיש הנחמד במרכז המבקרים כשהבנתי שמיצינו. "אוטובוס, איך יכול להגיע לכאן אוטובוס?" הוא שואל. הראנו לו את השורה בפרוספקט שקיבלנו ממנו, המסבירה שכל 20 דק' יש הסעה למעלה ואז הוא מתעשת ומבין – "שאטל", (טעינו במילה...) "אם אני אבקש הוא יגיע ויקח אתכם בחינם למעלה". אמר, וביקש. השאטל הגיע כעבור שעה וחצי, ונסע בדרך חתחתים למעלה. יכול להיות שמאז כבר סללו דרך עבור כולם?

בזמן שחיכינו, טיילנו על גשר העץ העובר על הנהר שהסתבר לנו שהוא ה-INN. הגשר הקטן הזה מוביל למעשה לשוויץ, לעמק אנגדין (לא ברור לי אם כל כך בקלות אפשר לעבור את הגבול לשוויץ...) ולפי המפה כנראה שהרבה יותר קל להגיע לכאן מהצד השני.

שער כניסה

אני יכולה לסכם שהירידה למנזר היתה אחת ההליכות הקשות לנו פיזית בכל הטיול ההוא, אך אחת היפות, המפעימות והמרגשות ביותר (לא שכחתי לרגע את פעמי ההסטוריה - רגלי הרומאים דרכו בדיוק במקום בו דרכנו אנו).

טיפ: מרכז מבקרים פתוח לקהל ממאי עד אוקטובר, בימי שלישי עד ראשון 11:00-16:30 סגור בשני.

אפשר לנסות להתקשר אליהם לפני הירידה כדי ששאטל יחכה לכם ליד החניה ולא תצטרכו לרדת ברגל verein.altfinstermuenz@aon.at | (+43 (0) 664 3959471)

על מנת לצלם את התמונה שכל כך רציתי לצלם, צריך לטפס על ההר מנגד (זה שבתמונה), על שביל עיזים דומה לזה שירדנו בו, אך בשלב זה אפסו כוחותי, אז ויתרתי בצער.

לקריאה נוספת:

פרוספקט האתר

נאודרס - העיירה הקרובה, יפה ומעניינת יש לה מבצר שווה לביקור

על מבצר אלטפינסטרמונז

תודה שליוויתם אותי בזכרון מתוק, אם תלחצו על המפה שציירתי לכם תגיעו למפת גוגל של האזור.



#אלטפינסטרמונז #טירול #רומאים #מעברהרים #גבול #טיולבחול

רומן היסטורי פרי עטי,
לקריאה חופשית, המתרחש במאה התשיעית לספירה

u05e0u05d9u05d5-u05d0u05d9u05e0u05d2u05d

​מפות שציירתי לפי מסלולי טיולים
שהם מסע בדרכים, Road Trip
ובהם סיורים מצולמים.

נורבגיה - טיול עם ילדים.
תובנות שלמדנו בטיול היפייפה, בין הפיורדים היפים בעולם, על איך בעצם מטיילים עם ילדים. מה חשוב יותר בטיול כזה ומה פחות.

איך להתמצא באוספת אוצרות:

פרקי הבלוג:

הבלוג עוסק בנושאים מגוונים – טיולים, אוכל, סקירות ספרים שאהבתי, אמנות ועוד נושאים מגוונים.

לחיצה על הלשונית בסרגל למעלה תוביל לעמוד הראשי של הבלוג, בו תוכלו לנווט לפי קטגוריות, לפי חיפוש בקוביית החיפוש לפי מילות מפתח
או בלחיצה על לשונית האינדקס שתוביל לעמוד המסודר לפי ארצות ונושאים לפי א'-ב'.

השביל העולה להר:
רומן היסטורי פרי עטי המתפרסם רק כאן. לחיצה על הלשונית בסרגל העליון תוביל לעמוד ממנו אפשר לנווט לכל פרקי הסיפור. תיהנו ואל תשכחו לספר לי רשמים בסוף.


מסלולים:
Road trips - מסלולי טיול מצולמים על מפה שאני מציירת עבורכם. לחיצה על הלשונית בסרגל למעלה תוביל לעמוד ממנו אפשר לנווט לכל המסלולים.

  • fcebook
  • Pinterest
  • Instagram

© כל הזכויות שמורות לרבקה קופלר 2015