• רבקה קופלר

סקר שוק

אני לא יכולה לדמיין לעצמי טיול בחו"ל בלי שווקים. שוק הוא לב ליבו של תכנון הטיול, כל טיול שלנו בשנים האחרונות, וימי השוק הם הימים שאני תמיד אצפה להם: אעבור בין הדוכנים להריח, להציץ, לשאול כדי להכיר ולהבין. כל הריחות, כל הזכרונות, וגם מה שלא מוכר ולא נמצא בעולמי – שוק זה המקום למצוא אותו.

וכלל ברזל הוא, שעדיף שוק צדדי, מקומי, כזה שתיירים לא מכירים ולא משנה את פניו ואורחותיו לטובת עוברי האורח הזמניים, כזה שמנהל דו שיח קבוע עם הקונים.

בעבר הרחוק, שוק היה עבורי מקום של עול, של הכרח, של אנשים קשיי יום שמשכורתם אינה מספקת להם וההליכה למקום הזה וסחיבת הסלים היא הדרך עבורם לחסוך מעט כסף כשהם באים להניח אוכל בצלחת בני משפחתם.

השינוי הגיע עם שכנתי חנה, שלימדה אותי את אמנות הקניה כאן, בשוק התקווה. שכנתי חנה היתה עקרת בית "לפי הספר". אשת חיל מי ימצא. הייתי אם צעירה כשהיינו שכנות, והיא לימדה אותי הרבה דברים על אימהות ("אז מה אם את לא אוהבת דגים? תסתמי את האף ותכיני לילדה") וגם כל מה שצריך לדעת על קניה נכונה ומהנה בשוק.

קודם יש ללכת לאורך כל הדוכנים בצד אחד, לשאול על מחירם של הירקות הפירות ושאר המוצגים, לזכור היכן היה יותר יפה, היכן היה יותר טרי והכי חשוב איפה היה יותר זול, אח"כ לחזור מהצד השני כשעדיין עושים את אותו מחקר הידוע בפי כל "סקר שוק".

ואז להתחיל לקנות. קצת מלפפונים אצל הירקן הזה וקצת עגבניות אל הירקן ההוא. לפעמים מכירים כבר ירקן מסויים. ממנו אפשר לבקש מחיר מיוחד בזכות ההכרות הזו.

"חמש קילו בשני שקל" צעק מוכר השומים. מה עושים עם כל כך הרבה שום, חשבתי.

ואז מגיעים לבשר. כאן הכל אחרת, לימדה אותי חנה. צריך מאוד להתשדל להתחבב על קצב מסויים, ואחרי כמה ביקורים קבועים אצלו, הוא יתן לך את החלקים היותר משובחים.

אני עוברת כעת בשוק התקווה, שנראה שונה מאוד מהשוק של אז. מרוצף ומקורה, שקט מאוד יחסית. חיפשתי במדריכי טיולים לתל-אביב והוא לא מופיע בהם. את התיירים שולחים לשוק הכרמל. וכאן, בדיוק כמו בשווקי השכונות המזרחיות של לונדון, רק המקומיים קונים, כאן כמו שם, אפשר ללמוד המון על אורחות החיים, יותר מאשר במדריכי הטיולים.

ביציאה מהשוק עברתי לרחוב האצ"ל. בשנות השמונים אי אפשר היה למצוא כאן בשבתות שולחן פנוי בכל המסעדות הרבות שלאורך הרחוב. חלק מאותן מסעדות עומדות על מקומן, עם אותם שלטים שדהו עם הזמן.

נכנסתי למסעדה שמגישה רק מרקים. כאן אוכלים בשיטת הכסא החם אוכל תימני טוב ובייתי. מומלץ ביותר!


#אוכל #שוקהתקווה #צילום #שוק #רחהאצל #פירות #טיול #תלאביב #טיולבארץ

רומן היסטורי פרי עטי,
לקריאה חופשית, המתרחש במאה התשיעית לספירה

u05e0u05d9u05d5-u05d0u05d9u05e0u05d2u05d

​מפות שציירתי לפי מסלולי טיולים
שהם מסע בדרכים, Road Trip
ובהם סיורים מצולמים.

מחשבות - על הכסא

היום, כשאנחנו יותר יושבים מאשר מטיילים, הרהורים על כסאות שונים במקומות שונים כמייצגים של תרבות - מעניינים עוד יותר מאשר בעבר.

איך להתמצא באוספת אוצרות:

פרקי הבלוג:

הבלוג עוסק בנושאים מגוונים – טיולים, אוכל, סקירות ספרים שאהבתי, אמנות ועוד נושאים מגוונים.

לחיצה על הלשונית בסרגל למעלה תוביל לעמוד הראשי של הבלוג, בו תוכלו לנווט לפי קטגוריות, לפי חיפוש בקוביית החיפוש לפי מילות מפתח
או בלחיצה על לשונית האינדקס שתוביל לעמוד המסודר לפי ארצות ונושאים לפי א'-ב'.

השביל העולה להר:
רומן היסטורי פרי עטי המתפרסם רק כאן. לחיצה על הלשונית בסרגל העליון תוביל לעמוד ממנו אפשר לנווט לכל פרקי הסיפור. תיהנו ואל תשכחו לספר לי רשמים בסוף.


מסלולים:
Road trips - מסלולי טיול מצולמים על מפה שאני מציירת עבורכם. לחיצה על הלשונית בסרגל למעלה תוביל לעמוד ממנו אפשר לנווט לכל המסלולים.

  • fcebook
  • Pinterest
  • Instagram

© כל הזכויות שמורות לרבקה קופלר 2015