ציור של בחורה כותבת

את ג'יין פגשתי ליד הנחל, בין שאר הכובסות. היא היתה בחורה צנומה שרוב הימים כרסה בין שיניה. היא נהגה לצחקק רבות ותמיד חשבתי עליה שהצחוק הזה שלה הופך אותה ליפה, למרות שאינה כזו. היא היתה הדוברת העיקרית מבין הבנות ברוב ימי הכביסה וסיפרה על עצמה ועל הקורות אותה בביתה. היא היתה נערה כבת ארבע עשרה כשפאול ראה אותה לראשונה ליד הנחל ואיש מלבדם לא היה בסביבה. הוא החמיא למראה הנאה שלה והיא ציחקקה את הצחוק שכולנו מכירות. היא הספיקה לשמוע שני ציוצי ציפורים וכבר שכבה תחתיו כשהוא חודר אליה בכאב גדול, חיש מגיע לסיפוקו ויוצא באותה מהירות.

פרק 9

היא חשבה שאת הדם שהכתים את חציאתה, תוכל לכבס עוד לפני שאימה תשים לב ואם לא תספר לאיש את קלונה, איש גם לא יידע. אלא שלא עברו ימים רבים וכולם ראו איך היא מתעגלת. אביה הוציא מפיה את שמו של פאול במכות נמרצות, הורה לאימה לארוז את חבילת בגדיה ושלח אותה לישון במיטתו של פאול, אצל הוריו כדי שהם יאכילו אותה מעתה והלאה.

ברטה בכורתה נולדה על המיטה הצרה הזו וגם פרידריך, שנה אחר כך, ורק אז אזר אביו של פאול עוז לבקש מאדון הכפר רשות לבנות להם ביקתה, ומיום שזו נבנתה, נשלחו לגור בה עם שני ילדיהם הרכים, שהיו רוב הימים רעבים, בקושי היה להם לחם לארוחה היומית. פאול היה יוצא מדי בוקר לשוק לחפש מישהו שיוכל להשכיר לו את שריריו בעבודה יומית, בדרך כלל לא הצליח במשימתו. לעת ערב היה חוזר הביתה לביקתה שלהם ובועל אותה על רצפת החדר מיד בהיכנסו, בכל מצב בו היתה נתונה. לפעמים זה היה עדיף על המכות שהצליף בה מיד אחרי שפתח את הדלת ברעש רב. לפעמים, לא תמיד. לפעמים הכאיב לה כל כך עד שבא על סיפוקו, שצווחה עד לב השמיים, ובחדר היו רק שני תינוקות שלא יכלו להושיע.

זה בערך מה שלמדתי על דרך איש באישה. זה והלילות בהם האזנתי ללחשי המיטה של אבי ואמי. באותם לילות דמיוני השלים את שלא יכולתי לשמוע או לראות ודמיוני תמיד נדד לעבר עכוזו העירום של פאול שמכניע את ג'יין באיבחה אחת, מגיע לסיפוקו המהיר ואז משאיר אותה להתבוסס בדמעותיה. זה נכס הידע שעמד לרשותי לפני ליל כלולותי. פחדתי.

אמנם ידעתי את לטיפותיו של סטפן על שיער ראשי, ואת מבט עיניו הצלולות והרכות אל תוך עיניי, אך לא ידעתי לדמיין מה יהיה המשך המעשה. פתאום כל מה שהשתוקקתי לו, היה לחזור לנחל, לכובסות ולספר להן את סיפור ליל כלולותי.

סטפן ואני הובלנו אל החדר שהוכן עבורנו מבעוד מועד ושימש אותנו לאחר טקס הכלולות הארוך, בעוד כל המוזמנים ממשיכים לחגוג. פמלייה שלמה של משרתים שהיו אמורים להחליף את בגדי כלולותינו לבגדי השינה שלנו, הובילה אותנו. כללי הטקס מחייבים התנהלות מדוקדקת של מי עושה מה לפני ואחרי מי ואני שלא הורגלתי ולא חונכתי לכללי הטקס האלה, צרחה ענקית חנקה את גרוני, כזו שתבריח את כולם החוצה, אם תשתחרר. רציתי רק שסטפן יבוא מהר על סיפוקו ויניח לי לכאוב את מכאובי בשקט כמו ג'יין. אפילו הבטחתי לעצמי שלא אבכה גם אם יכאב.

סטפן אחז בידי כמו שעשה לכל אורך טקס החתונה, יכולתי לדעת שהוא רגוע לפי שידיו לא ממש הזיעו, יכולתי לדעת שהוא שליו לפי עיניו שהיו רכות מתמיד. נפניתי ולחשתי על אוזנו את בקשתי להשאר איתו לבד, שאיני רוצה יותר טקסים ואיני רוצה יותר את כל עדת המשרתים כאן. הוא השתהה רגע קל וקרא לראש המשרתים לחש לו דבר מה שאחריו פניו של המשרת הראשי הפכו לבנות כשלג, אך קד קידה עמוקה והורה לכל אנשיו לצאת מהחדר. נשארנו לבד.

סטפן ליטף את שערי וחייך אלי, הודה לי ועוד אמר כי לא היה דבר שהוא רצה יותר מלהשאר איתי לבד בחדר ואם לא הייתי מבקשת זאת ממנו, ודאי לא היה מעז. נשיקתו שאחרי המילים הרכות האלה היתה רכה ומתוקה, יכולתי לחוש בכל החום היוצא ממנו ונכנס אלי. הרגשתי כה קרובה אליו שאמרתי לו את האמת, שאני מפחדת. התחלתי לדבר בשטף בלתי מוכר. אף פעם לא שמעתי את עצמי מדברת כל כך הרבה ואף פעם לא ראיתי את סטפן יושב בכזו שלווה ומאזין לי. את כל סיפוריה של ג'יין סיפרתי לו, את כל תגובות הכובסות שהרגיעו אותה בכך שיש בעלים הרבה יותר אכזריים מפאול בעלה, שהיא יכולה להתנחם בעובדה שהוא מתקרר בה במהירות שבה הוא מתרתח בתחילה, שברוב הימים יש אוכל על שולחנה וזה העיקר, כל השאר אין לו חשיבות, כך אמרו לה, כי אנחנו הנשים נולדנו על מנת לגרום סיפוק לגברים, כאן התחיל סטפן לנופף בידיו מעלה ומטה כהרגלו ואני ידעתי שהגיע זמני לשתוק.

ליל כלולותנו הוא, אמר סטפן, הלילה שהוא ראשון גם עבורי וגם עבורך, את כל הנערות ששלח אלי ווילפריד להיות לי לפילגשים דחיתי תמיד רק כדי שהפעם הראשונה שלי תהיה בדיוק כפי שרציתי - איתך ומתוך נועם ועתה, אני חושש שעד סוף ימי אזכור את כל הזוועות שסיפרת לי. כאן שתק שתיקה ארוכה כשעיניו נעוצות בעיניי. לאט לאט הרגשתי שאני נעלמת בתוכן והפחד שבתוכי מתפוגג. בספרים שהנזירים העתיקו עבורי, אמר לבסוף סטפן, יש סיפורים אחרים לגמרי, על נשים שנהנות מאוד ממעשה האהבה, שחושקות בגברים שלהן ובמגע אבריהן באבריהם, שיכולים הם להאריך את העונג ככל שיחפצו בני הזוג ובוודאי שהוא מענג את כל העוסקים בו – גברים ונשים. לאט לאט החל לפרום את קישורי שמלתי תוך שהוא רומז במבט עיניו שהוא זקוק לעזרתי, ואני לא ידעתי כיצד עלי לנהוג – כל שנות התבגרותי לימדו אותי לנהוג בצניעות, בהסתרת מאוויים, כי נערה תמה לא מקרבת את הרגע המיוחל. רק כעבור כמה פלבולי עיניים פרמתי אף אני, עד שנשרה שמלתי מטה, תוך כדי שהוא מלטפני ומנשקני הורדתי את השמלה התחתונה וכל שאר הבגדים הרבים שהלבישוני נערות הארמון לקראת טקס החתונה ואז הוא נפנה לפשוט את שלו. עמדנו זה מול זו לראשונה ללא הבגדים שחצצו והבדילו ביננו, כשאש האח שולחת אלינו זרועותיה לחממנו ומרצדת באור רך, חם ונעים, שכחנו לגמרי את כותנות הלילה שהוכנו עבורנו. סטפן הושיט את ידו אל ידי והלכנו אל המיטה הגדולה ונשכבנו עליה. מעולם לא חשתי תחת גופי מזרן כה רך ועמוק, עטוף בסדין ארוג מבד כה נעים למגע – התענגתי על התחושה. סטפן ליטף ונישק אותי בכל חלקי גופי רבות, עד כי לא רציתי שייפסק. כשניסה להכנס אלי הרגשתי כאב חד, כנראה שאמרתי משהו ובבת אחת חשתי בשלולית סמיכה תחתי שהתערבבה בנוזל אדום כדם, סטפן החל להתנצל על כשלונו ולא פסק עד שכיסיתי על פיו בנשיקתי.

 

נרדמנו בצד השני של המיטה הענקית.

איך להתמצא באוספת אוצרות:

פרקי הבלוג:

הבלוג עוסק בנושאים מגוונים – טיולים, אוכל, סקירות ספרים שאהבתי, אמנות ועוד נושאים מגוונים.

לחיצה על הלשונית בסרגל למעלה תוביל לעמוד הראשי של הבלוג, בו תוכלו לנווט לפי קטגוריות, לפי חיפוש בקוביית החיפוש לפי מילות מפתח
או בלחיצה על לשונית האינדקס שתוביל לעמוד המסודר לפי ארצות ונושאים לפי א'-ב'.

השביל העולה להר:
סיפור פרי עטי המתפרסם רק כאן. לחיצה על הלשונית בסרגל העליון תוביל לעמוד ממנו אפשר לנווט לכל פרקי הסיפור. תיהנו ואל תשכחו לספר לי רשמים בסוף.


מסלולים:
Road trips - מסלולי טיול מצולמים על מפה שאני מציירת עבורכם. לחיצה על הלשונית בסרגל למעלה תוביל לעמוד ממנו אפשר לנווט לכל המסלולים.

© כל הזכויות שמורות לרבקה קופלר 2015