אין מנוס מכך שתסעו אל עיר הבירה, אל הבישוף נציג האפיפיור, על מנת שיתן לנו את ברכתו, אמר האב קרל כשמבטו קר ומתרכז בנקודה כלשהי בלתי נראית. כך יהיה, אמר סטפן וביקש במבטו גם את הסכמתי. היא ניתנה.

מבלי לדון במסע הנוסף שזימן לנו כאן האב קרל ומהחשש למהלכיו, מיהרתי אל חדר הממשל על מנת לשלוח שליחים אל ווילפריד הגיבור. את האנשים הכי חכמים בתחומי שלטוננו שלחתי. שניים מהם לחמו במלחמה האחרונה בה נהרג המלך יוהן, אביו של סטפן. הם נשלחו כדי לדון איתו על דרכי חיים משותפים, בדיוק כמו אלו שנרקחו בתקופת כהונתו של ווילפריד עם שכנינו האחרים. נכתבו תנאים, כאלה שיאפשרו מוצא של כבוד לכל הצדדים – הרי ווילפריד הבין שלא יאפשרו לו חזרה לארץ אבותיו, סטפן חתם על כולם. 

השקט החיצוני שב, נותר תכנון המסע ונותרה הסערה שבתוכנו. ההתלבטות הקשה על הדרך הנכונה להתנהלותנו בעולם. בינתיים התמסרנו לכתביו הרבים של סטפן. הוא אסף את כל הדפים שכתב עד כה, קרא אותם כאחוז תזזית, ימים כלילות, ברר ביניהם מי לכריכה ומי להשמדה. הערימה האחרונה היתה גבוהה יותר. התיישבתי ליד הערימה שרצה לשמור וקראתי אותה בשקיקה. הדפים היו מלאים ברעיונות שלא ראיתי באף ספר. הוא דיבר על חשיבות החינוך, על טיב המילה המדוברת ועל הטון בה היא נאמרת, חישב כיצד בדיוק צריך להעניק חינוך לכל הנתינים, מקטן ועד גדול. ילדים צריכים לזכות בחינוך מקדים ומבוגרים יזכו אצלו למנת חינוך משלימה, כך ידעו כולם מהי צורת החיים הרצויה בנסיכות שלנו. כל חודש של עבודה פוריה יזכה את בעליה ביום לימודים שלם על חשבון הריבון, המחנכים יזכו למעמד נפרד בחברה. במקום אחר ראיתי מחיקות חפוזות ואפילו עדות לשבירת ציפורן וליד המחיקה בדיו טרייה יותר הוסיף סטפן בכתב עגול ויפה משפט שנראה כי נכתב באיטיות "כל הנאמר למעלה מתאים לכל הנתינים - לגברים, לנשים, גם לילדים וגם לילדות, וגם לעבדים, מטלות הבית יחשבו לעבודה פוריה כמו עבודת השדה, לידת ילדים תיחשב עבור היולדת לשלושה חודשי עבודה" נשקתי לסטפן בהתלהבות. כל כך נהניתי ממה שקראתי. אתה צריך את אחד הנזירים של האב ארניק לידך, שיעתיק באופן מסודר את כל כתביך, אמרתי לו, והוא הודה לי במבט רך ואוהב.

חודשים אחדים חלפו מאז הציע האב קרל לצאת למסע על מנת לפגוש את הבישוף הגדול בעיר הבירה. שליחים נשלחו אליו מטעמנו עם הודעה, שליחים יצאו ממנו אל האפיפיור היושב ברומא ואנחנו חיכינו לאות. בזמן הזה עבדנו כדי להספיק להוציא לפועל חלקים גדולים ממשנתו של סטפן, תפקדתי כמוציאת דברו.  עונשי מס הונהגו בשנה זו, למפירי חוק. עוד ועוד מחנכים נשכרו על ידנו ועברו בין הכפרים השונים על מנת לממש את תוכניתו של סטפן לחינוך. רוב האיכרים התנגדו בתחילה אך נאלצו לציית. ישיבות המועצה היו מאוד יעילות.

ימות החורף הארוכים הגיעו וקירות הארמון הכבידו את הקור על יושביו. כמות גזרי העצים ששימשו אותנו בשנה זו לחימום, היתה גדולה במיוחד. התחלנו לתכנן את מסענו השני באופן שונה מהראשון. ביקור בעיר הבירה זימן לנו הרפתקאות שונות מאלו של המסע הראשון, בין הייתר חיכינו להיכרות עם התושבים העירוניים, שיש האומרים כי מזגם ודרכי התנהגותם אינם דומים כלל לאלה של האיכרים ואנשי הכפר.

בעוד אנחנו רכונים על המפות החדשות, סיפר לי הגאוגרף על נדידת האיכרים מן הכפרים אל הערים הגדולות, בנסיון להרוויח את מחייתם על ידי שוד דרכים, שכנראה אין קל ממנו. צירפתי לתכנון המסע הנוכחי את הרכב הראשי שליווה אותנו במסע הקודם, והוא הציע פתרון מאוד יצירתי. על מנת להבטיח שנגיע בביטחה למחוז חפצנו, כשרוב המעות שניקח עמנו להוצאות המסע נשארים ברשותינו, הוא מציע לנו לעבור את מירב הדרך בשייט על הנהר הגדול במקום ברכיבה. הדרך הזו אולי ארוכה יותר אבל ודאי נוחה יותר ובטוחה בהרבה מזו אשר במעבר דרך ההרים הגבוהים, הסבירו לי כל היועצים.