בלוג טיולים, השראה וסיפורים

אוספת אוצרות הוא בלוג אחר בנוף הבלוגים העוסקים בתיירות: אני מספרת סיפורים קטנים שהם השראה לטיולים, להתבוננות וללמידה בשלבי התכנון, הטיול עצמו ולאחריו. הסיפורים שלי עוסקים באמנות, אוכל, נוסטלגיה שיכולה לגעת בכולם ובזכרונות אישיים, מלווים בטיפים מועילים ולינקים להעמקה. כמעט לכל הפוסטים אני מצרפת מפה שאני מציירת לבד.

מאה שנים של בחירה

לכבוד מאה שנים לפועלן של הסופרג'יסטיות באנגליה כבר כמה ימים, מאז שחזרתי מהגיחה ללונדון וטעימה ממנצ'סטר, אני שואלת את עצמי עד כמה רחוק הייתי מוכנה ללכת עם העקרונות שלי? עד כמה הייתי מוכנה להעמיד את החופש האישי שלי בסכנה, את שלמות גופי ובריאותי כדי להשיג מטרה נעלה ככל שתהיה? בדיוק בגלל השאלה הזו אני חושבת שכדאי לקרוא את השורות הבאות. ביקרתי בשלוש תערוכות, לא גדולות, על מאבקן של הסופרג'יסטיות באנגליה, במלואות 100 שנים להענקת זכות הבחירה לנשים בממלכה המאוחדת. ב"מוזיאון לונדון", ב"נשיונל פורטרט גלרי" וב"מוזיאון האנשים" במנצ'סטר. בריטניה לא היתה המדינה הראשונה בעולם שאימצה את השיוויון בבחירה, אבל מאבק הנשים בה למען השגת קול בפני החוק, היה מהמשמעותיים ביותר. בתערוכות שראיתי הועלה על קצה המזלג סיפור

מפלצת הזכרון

ישי שריד | הוצאת עם עובד זה היה טיול שנתי בכתה ב'. יום אחד של נסיעה והביתה. ביד מרדכי עצרנו, התאספנו לרגלי מגדל המים המופגז. זכור לי שהיינו שתי כיתות. המורות זירזו אותנו וביקשו מאיתנו לשבת על הרחבה. הצטופפנו והקשבנו להסבר. זכור לי רחש, אולי גם רעש. פיספסתי הרבה מההסבר אבל שמעתי הרבה פעמים את המילה "פסל", לא הבנתי על מה מדברים ושאלתי "איזה פסל? איפה יש פה פסל?" הילדה שישבה לידי הצביעה למעלה תוך כדי טפיחות קלות על כתפי. הרמתי ראש ושם הוא היה, גדול, שחור, אימתני. נבהלתי. מאוד. בחלומותי הוא נהג לשוב אלי. גדול ומאיים. כל סיפורי הורי, שורדי השואה על הקורות אותם, התגלמו בו, בפסל האימתני זה. אני לא יודעת כמה מסיפור הגבורה של מרד גטו ורשה הבנתי, אז, בכתה ב'. קרוב לוודאי שרק שנים אחר כך קישרתי בין הסי

טירול, כביש סילברטה, קנודל

פסח הוא הזדמנות מצויינת לדבר על מאכלים מסורתיים ועל מקורותיהם. נזכרתי השבוע בפוסט הזה שכתבתי בבלוג קודם שלי והחלטתי שזה זמן מצויין להעבירו גם לאוספת אוצרות, שתיהנו. כבר ויתרנו בלב על כביש הסילברטה (Silvretta Straße), שהוא אחד ממעברי ההרים היפים, מיני רבים של טירול ופורארלברג היפים ממילא, היינו כבר עמוק בתוך החופשה הנעימה באוסטריה הכל כך יפה וכל פעם שהגענו לפיתחו של הכביש ההוא, עמדה מכשלה אחרת ביננו לבין מימוש התוכנית, ואז, באותו יום שהיה לא מתוכנן בעליל, ונוצר לנו זמן מהזזת תוכניות אחרות, הפרידו שוב כמה ק”מ של אספלט בינינו. למרות שירד גשם שמונע בדרך כלל ראות טובה, וכשרוצים לעלות על מעבר הרים רצוי שתהיה ראות טובה, החלטנו שזה “עכשיו או לעולם לא”. הסטנו את ההגה ימינה לדרך שהשלט הורה עליה בגאון:

איך להתמצא באוספת אוצרות:

פרקי הבלוג:

הבלוג עוסק בנושאים מגוונים – טיולים, אוכל, סקירות ספרים שאהבתי, אמנות ועוד נושאים מגוונים.

לחיצה על הלשונית בסרגל למעלה תוביל לעמוד הראשי של הבלוג, בו תוכלו לנווט לפי קטגוריות, לפי חיפוש בקוביית החיפוש לפי מילות מפתח
או בלחיצה על לשונית האינדקס שתוביל לעמוד המסודר לפי ארצות ונושאים לפי א'-ב'.

השביל העולה להר:
רומן היסטורי פרי עטי המתפרסם רק כאן. לחיצה על הלשונית בסרגל העליון תוביל לעמוד ממנו אפשר לנווט לכל פרקי הסיפור. תיהנו ואל תשכחו לספר לי רשמים בסוף.


מסלולים:
Road trips - מסלולי טיול מצולמים על מפה שאני מציירת עבורכם. לחיצה על הלשונית בסרגל למעלה תוביל לעמוד ממנו אפשר לנווט לכל המסלולים.

  • fcebook
  • Pinterest
  • Instagram

© כל הזכויות שמורות לרבקה קופלר 2015