בלוג טיולים, השראה וסיפורים

אוספת אוצרות הוא בלוג אחר בנוף הבלוגים העוסקים בתיירות: אני מספרת סיפורים קטנים שהם השראה לטיולים, להתבוננות וללמידה בשלבי התכנון, הטיול עצמו ולאחריו. הסיפורים שלי עוסקים באמנות, אוכל, נוסטלגיה שיכולה לגעת בכולם ובזכרונות אישיים, מלווים בטיפים מועילים ולינקים להעמקה. כמעט לכל הפוסטים אני מצרפת מפה שאני מציירת לבד.

התבוננות

הגעתי מוקדם, התבוננתי סביבי ורקחתי סיפור לקחתי לי פסק זמן קטן בבית קפה שבכפר, אליו הגעתי מוקדם מהשעה שקבעתי לפגישה, כך יצא שהיה לי זמן להתבונן סביבי ארוכות ולכתוב סיפור. יושבת מולי אשה הנראית כבת גילי. יופיה ועדינותה ניכרים בה מתחת לכובע רחב תיתורת המסתיר את שיערה היטב. הרגע התיישב מולה איש גדל מידות, מתקשט בזנב סוס מאפיר קטן ודליל, כאילו שפריט אופנה מיושן זה יוסיף לו חן שאין לו. החביתה שקיבל היא גדולה ומגרת חושים אבל הוא עסוק בהתבוננות בנייד הקטן שלו מהסוג שמזה זמן רב אינו בשימושו של אף אחד, כזה שאין לו אפילו מסך להתבונן בו. היא מדברת אליו תוך כדי שהיא מתקינה לעצמה את ארוחת הבוקר שהוגשה לה זה עתה. בעדינות היא מורחת ממרח בלתי מזוהה על לחמניה שנחצתה לאורכה ועם המזלג, בתנועת יד אצילית, מנסה לה

צהוב

לטבוע בים הצהוב הזה, זה כל מה שרציתי דרך החלון הפתוח של המכונית ומשב הרוח על שערי המתבדר בו. זה חרדל אני מנחשת, כאילו שאי פעם ראיתי גידולי חרדל, אבל איזה עוד פרח צהוב מגדלים בריבועי השדות של צרפת? ברור שזה חרדל, אני מחליטה. ואת הנסיעה הזו מדרום בלגיה לכוון דרום צרפת כשעצרנו בפארק הפוטורוסקופ תמיד אזכור בצהוב! לא תמיד צריכים סיבה כדי לחגוג, אבל בימים אלו חוגגת החולצה הצהובה בטור דה פרנס, עוברת בנופים הכפריים הכל כך יפים של אחת מהפינות היפות בעולם – צרפת, אז זה תירוץ טוב להעלות את הצבע הצהוב על המפה. תמיד אהבתי צבע צהוב. גם כשאמרו לי שזה צבע של קנאה, של שנאה, של צהובונים, של טלאי... גם אז אהבתי את הצהוב של שמש מאירה וצוחקת, של בננה מלטפת, של צבע שהוא עבורי שמחה אין קץ. צהוב זה זריחת השמש, צהוב

בכל זאת יש בה משהו

בית, נהוג לומר, זה המקום בו נמצאים אהוביך, המקום בו את מרגישה מחובקת, אבל בית הוא גם סך כל קירותיו והצבע שלהם ומה שמקשט אותם והאופן בו מסדרים לידם את הרהיטים, בית הוא המקום בו הוא נטוע והוא האוריינטציה שלנו בתוכו - גם בחושך מוחלט, גם באי ידיעה. גל של פוסטים אוהבי בית ומסבירי בית הופיעו לאחרונה, אני חושבת שפתחה בהם תמרי ליבס בפוסט מלא ההשראה שלה. האחרון שקראתי היה הפוסט הקייצי של ציפי לוין, התגובה שלי קצת מאוחרת, אבל מתבקשת. גרתי בהרבה מאוד בתים בחיי. שניים מהם בחרתי לגמרי לבד. בכל האחרים היו מעורבים גם בני ביתי האחרים בבחירה. לפעמים הבחירה היתה תלויה בסיבה שולית לחלוטין כמו תמונת המטמורפוזה של אשר שהיתה תלויה לאורך כל קירות הסלון של הבית שרציתי מאוד שיהיה שלי. בבית בו אנחנו גרים היום התאהבת

איך להתמצא באוספת אוצרות:

פרקי הבלוג:

הבלוג עוסק בנושאים מגוונים – טיולים, אוכל, סקירות ספרים שאהבתי, אמנות ועוד נושאים מגוונים.

לחיצה על הלשונית בסרגל למעלה תוביל לעמוד הראשי של הבלוג, בו תוכלו לנווט לפי קטגוריות, לפי חיפוש בקוביית החיפוש לפי מילות מפתח
או בלחיצה על לשונית האינדקס שתוביל לעמוד המסודר לפי ארצות ונושאים לפי א'-ב'.

השביל העולה להר:
רומן היסטורי פרי עטי המתפרסם רק כאן. לחיצה על הלשונית בסרגל העליון תוביל לעמוד ממנו אפשר לנווט לכל פרקי הסיפור. תיהנו ואל תשכחו לספר לי רשמים בסוף.


מסלולים:
Road trips - מסלולי טיול מצולמים על מפה שאני מציירת עבורכם. לחיצה על הלשונית בסרגל למעלה תוביל לעמוד ממנו אפשר לנווט לכל המסלולים.

  • fcebook
  • Pinterest
  • Instagram

© כל הזכויות שמורות לרבקה קופלר 2015