• רבקה קופלר

זכרונות מינכן

מזה כשנתיים, אני מטיילת יותר בין דפי תיעוד הטיולים בעבר במקום בטיולים עכשווים. נזכרתי בחוויות עבר וחיפשתי את סיפור הביקור האחרון שלנו במינכן לשווא, כי אותו טרם סיפרתי. חשבתי שהגיעה העת.


בסתיו 2016 נסענו לטיול ארוך בבאווריה וטירול, חווינו טבע מופלא עטור בצבעי שלכת נפלאה, אותו התחלנו בחמישה ימי טיול נוסטלגיה במינכן - ארבעה ימים מלאים מתוכם בעיר ויום אחד בו נסענו ברכבת לרייגנסבורג (עליה כתבתי כאן) וחזרנו אליה ללינה. למה נוסטלגיה? כי מינכן היתה "הטיול של אחרי הצבא" של בנזוגי, ובה טיילנו כשבוע בטיול הראשון שלנו לחו"ל עם הילדים. הכרנו אותה הכר היטב ובכל זאת, למרות זכרונות מינכן - "גילינו" אותה הפעם מחדש, בעיניים בוגרות. גילינו שיש לה קצב חיים משלה.

רוכבי אופניים, מבנים מול עצים
שולי פארק הופבורג

מינכן היא מגה עיר, דוגמת לונדון, פריז או ניו יורק. מצד אחד יש בה פארקים ירוקים רחבי ידיים, מצד שני ארכיטקטורה רבת עוצמה. מצד אחד רחובות עצומי ממדים ומצד שני סמטאות רומנטיות. מינכן כוללת פרוורים קרובים ורחוקים וראויה לכמה טיולים ארוכים, על מנת להתחיל להכיר אותה. מינכן מסקרנת מבחינות רבות: היא יפה חזותית, מספקת שעשועים לצד אינטלקט, גנים מרהיבים למרגוע, נהר רחב ידיים ותפאורה לספרים וסרטים רבים כמו גם זכרונות לתקופות אפלות.


יחד עם זאת אני מבינה את מי שנמנעים מביקור במינכן, שהיא עיר מורכבת. היא היתה ערש המשטר האפל של גרמניה. בה ובשאר באווריה צמחה המפלגה הסוציאל דמוקרטית, אחרי מלחמת העולם הראשונה. בתוכה הבשיל המשטר הפשיסטי הנורא בהסטוריה. אבל ההסטוריה של העיר גם משתרעת כאלף שנים אחורה, וכבר יותר מ-70 שנה קדימה.

גזיבו, פארק
הגאזיבו במרכז פארק הופבורג

המלון

המלונות במינכן יקרים מאוד. פה ושם יש מבצעים למלונות עתירי כוכבים וכדאי לנצל אותם. האזור שמדרום לתחנת הרכבת המרכזית יותר נדיב במחירים, אך הסביבה נחשבת לא ידידותית, הצד הצפוני לעומת זאת מומלץ בהחלט. שם מצאנו מלון במרחק 300 מ' מהתחנה וכקילומטר מרובע המוזיאונים (אותו פקדנו די הרבה), 116 יורו ללילה ללא ארוחת בוקר. תחבורה ציבורית קרובה בתחנת הרכבת, 2 סופרמרקטים קרובים, מדרחוב וכיכר מאריאן (Marienplatz) במרחק הליכה. יתרון נוסף – תחנת השכרת הרכב אותה נפקוד אחרי חמשת הימים במינכן ממש בקצה הרחוב, והיציאה לאוטוסטרדת ה"רינג" קלה מאוד.

רובע המוזיאונים
רובע המוזיאונים

התניידות בעיר

העיר מרושתת בכל סוגי התחבורה הציבורית: רכבות תחתיות, טראם ואוטובוסים וגם רכבת S ולמרות זאת חרשנו את העיר ברגל. גמענו קילומטרים, בין ברחובות עתירי המימדים ובין בסמטאות הצרות היפות: זו הלא הדרך היחידה להכיר באמת עיר. ההליכה במינכן נעימה ובטוחה.


טיפ: קונים "סטריפ" - כרטיסיה של 10 נסיעות שמנקבים ומקפלים לניקוב הבא. הסטריפ אינו שמי ולכן ניתן לחלוק.


מוזיאונים

במינכן עשרות מוזיאונים מסוגים שונים. החל מהדויטשה מוזיאון – שהוא מוזיאון מדע וטכנולוגיה, מתאים לילדים בגילאים שונים ולהוריהם (גם כשהם מטיילים לבד) ואפשר בקלות לבלות בו יום שלם מבלי לראות את כולו, עבור במוזיאון BMW, את שני אלה ביקרנו בטיול ההוא עם הילדים. מוזיאונים להסטוריה, המוזיאון היהודי ומוזיאונים לאמנות המאכלסים את מיטב יצירות האמנות בעולם. כמו כן יש ארמונות שאפשר לבקר, חלקם משוחזרים.


טיפ: ניתן לקנות כרטיסי הנחה שונים של שילוב מוזיאונים. כדאי לקרוא את האותיות הקטנות – חלקם ניתנים רק לביקור באותו יום וכדאי לוודא שתוכלו לעמוד במשימה. בימים אלו של קורונה כדאי לבדוק גם מהם תנאי הכניסה.

ציפוי קיר המוזיאון
מוזיאון ברנהורסט לאמנות בת זמננו

בימים המעטים שלנו במינכן ביקרנו בשני מוזיאונים לאמנות בת זמננו - מוזיאון פינקוטק דר מודרן Pinakothek der Moderne ובמוזיאון ברנדהורסט brandhorst, ובמוזיאון לאמנות מודרנית נויה פינקוטק Neue Pinakothek . יום נפרד ייחדנו למרכז לדוקומנטציה נאצית שהיה חוויה ייחודית ואחרת ועל כך כתבתי כאן.

מבואה, עמודים
המבואה של מוזיאון פינקוטק דר מודרן

שווקים

הידוע והמוכר מכולם – Viktualienmarkt

זהו שוק פירות, ירקות, אוכל ופרחים – נעים, תוסס, צבעוני ומשמח. לא רחוק מכיכר העירייה מאריאנפלאץ (Mariahilfplatz), אחד השווקים היפים שביקרנו בו אי פעם. פגשנו שם תוצרת מכל העולם - גבינות, נקניקים, פירות אקזוטיים, בירה ויין וגם דוכני אוכל מכל הסוגים במחירי שוק, על אחד מהשולחנות הארוכים של גינת בירה, מתחת לעצים עתיקים ישבנו לאכול בהנאה, אחר כך צדתי להנאתי אינספור תמונות של ברזי מים עתיקים ופסלי רחוב חביבים במיוחד.

שולחנות, פלפלים ופרחים
גינת בירה בשוק ויקטואלין

יריד Auer Dult

זהו אחד הירידים העתיקים בגרמניה ופירוש השם בגרמנית עתיקה הוא "שמירה" / "שמרנות" / "מסורת". היריד מתקיים שלוש פעמים בשנה: במאי, אוגוסט ואוקטובר (כדאי לעקוב כאן אחר הפרסומים) בככר Mariahilf ליד כנסיה יפייפיה בשם זה.

המקום אמנם קצת מרוחק ממרכז העיר, אך שמח וצוהל – יש בו לונה פארק "של פעם" עם מתקני שעשועים לקטנים וגדולים כאלה שאם זוכים בהם במשחק מקבלים בסוף דובי, ויש דוכני סוכר מתוק ומכוניות מתנגשות, גינות בירה, שוק פשפשים מוצלח במיוחד ושוק עבודות יד מרהיבות.

סחרחרה
סחרחרת חלומות

אתרים חשובים שפקדנו בעיר

מינכן נוסדה במאה ה-12 ולא מעט מבנים מתקופות עתיקות נותרו בה. חלקם כמובן נבנו שוב ושוב במהלך מאות השנים, חלקם שוחזרו לאחר ההרס בתום מלחמת העולם השניה. בין האתרים האלה ראינו שערים יפייפים שהיו חלק מחומת העיר בימי הביניים ושערים חדשים שנבנו בתקופות מאוחרות יותר, חלקם מצמררים בגלל ההקשר ההסטורי שלהם מהעבר הקרוב יותר, ביקרנו בכנסיות שבנייתם החלה באמצע ימי הביניים, טיילנו ברחובות שוקקי חיים, חלקם עתיקים ולהם סיפורים מעניינים ביותר. אל חלק מהם תכננו להגיע ולחלק הגענו במקרה תוך כדי שטוט בעיר, כמו למשל - מדרחוב סנדלינגר (sendlinger).

שער ומדרחוב
שער עתיק/משוחזר במדרחוב סנדלינגר

הכנסיה היפה ביותר בעיניי מבין הכנסיות בהן ביקרנו היתה סנטה אנה, אליה הגענו ביום ראשון וחבל, כי היא שוכנת ברובע יפייפה בעיניי (Lehel) ואני מניחה שבאמצע השבוע היה מאיר אלינו פנים יותר.

היינו כמובן בכנסיות נוספות יפייפיות כמו כנסיית אסאם (Asamkirche), פראואנקירכה (Frauenkirche) בעלת שני המגדלים וכנסיית מיכאל הקדוש ובזו של ככר מאריהילף, הבנויה אבן אדומה, אפילו ניגנו לכבודנו בעוגב המאוד מרשים שלהם.

חזית כנסייה
חזית כנסיית סנטה אנה

בית העירייה החדש וככר מאריה

נכון, זה המקום הכי מתוייר במינכן, אבל הוא גם מאוד מרהיב. בצד אחד של הכיכר בית העירייה הישן ומצד שני החדש, זה שנבנה במאה ה-19 ומאכלס היום את משרדי העירייה. האטרקציה העיקרית שלו הוא השעון שמופעל כל יום ב-11:00 וב-17:00, והמוני תיירים מתרכזים סביבו כדי לצלם. הכיכר, שהיא מרכז למדרחובים של קניות, כמו רוב הכיכרות הדומות באירופה היא מקום אטרקטיבי להתרחשויות שונות, בין אם הן בידוריות ובין אם פוליטיות.

בית עיריית מינכן
בית העירייה החדש של מינכן. נבנה במאה התשע-עשרה

עברנו כאן כמה פעמים בדרך למקומות אחרים אבל גם כדי ליהנות מהכיכר עצמה, ממנה יצאנו לכמה מהסמטאות היותר יפות בעיר, באחת מהן פגשנו גם את ההופבראוהאוז – בית בירה עתיק מהמאה ה-16 - יש כאן אוכל גרמני מסורתי ותזמורת מנגנת.


טיפ: ממליצה להכנס לחצר הפנימית של בית העירייה החדש, היא מאוד מרשימה. ובה אוסף גרגוילים יוצא דופן.

גרגוילים
גרגוילים בחצר בית העירייה החדש

ככר אודאון – פֶלדְהֶרְנְהַלֶה – Feldherrnhalle

זהו מבנה הסטורי שנבנה במאה ה-19 על ידי לודוויג הראשון מלך באווריה, אך נקשר קשר הדוק להסטוריה של המפלגה הנאצית כשזו עלתה לשלטון ב-1933. הפֶלדְהֶרְנְהַלֶה הפך לאתר זכרון לפוטש וכל מי שעבר לידו נאלץ להצדיע במועל יד. המתנגדים למשטר העדיפו להאריך את דרכם דרך רחוב ויסקרדי (viscardigasse) הסמוך, כדי שלא יצטרכו להצדיע. הנאצים גילו זאת והיכו את כל המשתמטים. לאות הוקרה למתנגדים אלה נטבע פס הזהב לאורך הרחוב כזכרון.

מבנה מונומנטלי וציון פס הזהב
פס הזהב בצד ימין, הפֶלדְהֶרְנְהַלֶה בצד שמאל

אנדרטאות

מינכן, כאמור אינה ברלין. היא אינה משופעת אנדרטאות, בוודאי לא לזכר מלחמת העולם השניה. אבל המעטות שפגשנו ריגשו אותנו מאוד: החל מהאנדרטה לזכר בית הכנסת הישן, העומדת בפינת רחוב הרצוג מקס בו ניצב בעבר בית הכנסת, עבור באנדרטת הורד הלבן, שנבנה כגשר יפייפה על גבי אקוודוקט רומי כאות כבוד לקבוצת הורד הלבן.

שני צידי האנדרטה לזכר בית הכנסת הישן
שני צידי האנדרטה לזכר בית הכנסת הישן
אנדרטת הורד הלבן
אנדרטת הורד הלבן

במיוחד כדאי לציין את "ככר קורבנות המשטר הנאצי" שנקראה כך כבר ב-1946 עם תום המלחמה. את הלפיד הוסיפו ב-1985 ועל הכיתוב (האנמי לדעתי) הוחלט רק ב-2012 (ע"ג החומה השחורה הנמוכה מאחורי הלפיד): לזכר קורבנות המשטר הנציונל-סוציאליסטי העריץ *בגלל סיבות פוליטיות * בגלל גזענות * בגלל סיבות דתיות * בגלל זהות מינית * בגלל נכות.

אנדרטה, לפיד וכיתוב מאחורי
ככר קורבנות המשטר הנאצי - הלפיד והכיתוב מאחוריו

ריאות ירוקות וגנים

מינכן משופעות בהם והם מאפיינים את העיר. תקצר היריעה מלספר על כולם - בכל פינת רחוב ניתן לפגוש גינה נעימה להתרגעות. בשלהי הסתיו עת טיילנו בעיר, פרחו בהן פרחי נוי רבים לצד שלכת מרהיבה. חזרנו שוב אל הגן העצום העומד בטבור העיר – האינגלשה גרטן - הגנים האנגליים, המעוצב כך שייראה טבעי לחלוטין. יובל של נהר האיזר חוצה אותו (מומלץ לטייל לאורך הנהר בנפרד), אזור עצי הערבות הבוכיות רומנטי להפליא, מבני הפגודה והגזיבו על הגבעה מחזירים אותנו בקלות למאה ה-19. בסופי שבוע שימשיים הפארק מלא בתושבים משתזפים.


פקדנו גם את ההופגרטן – שהוא גן יפייפה אחר, צרפתי בעיצובו ואת הגנים הבוטנים הישנים – פארק פתוח יפייפה נוסף.

גזיבו, גן ועצים
גזיבו על ראש גבעה בגנים האנגליים רחבי הידיים
פגודת, עץ הערבה הבוכיה
הפגודה וערבה בוכייה בגנים האנגליים - תפאורת המאה ה-19

טיפ: כל הגנים חינמיים לחלוטין ופתוחים בכל שעות היום והלילה.


אוכל

אכלנו במסעדות שונות, ישבנו בבתי קפה, נהננו מאוכל רחוב בין לבין. האוכל במינכן מגוון כמו בכל עיר גדולה. ניתן למצוא כאן מטעמים מעשה ידי מהגרים מכל העולם, כמו במסעדה היוונית שמצאנו במקרה באחד הפארוורים. במסעדות טרנדיות קשה למצוא שולחן פנוי, למשל Horst Esskultur-Bar - מסעדת מוזיאון ברנדהורסט שבשעת צהריים היתה מלאה אנשים יפים, בגינות בירה ובמרתפים מסורתיים הגישו לנו אוכל בווארי מסורתי – מרק תפוחי אדמה, רגל חזיר צלויה, נקניקיות בוואריות ובעיקר הרבה כרוב חמוץ חם בטעמים שונים והבירה זרמה כמים.

עוגת תפוחים באוורית
עוגת תפוחים באוורית

בתי הקפה מגישים קפה מצויין לפי בחירה ושפע של עוגות – גם כאן למסורת תפקיד נכבד ועוגות בוואריות מככבות. המחירים – לא זולים בכלל, אבל בהמרה מיורו לשקלים – המחירים הוגנים. מנה עיקרית תעלה בממוצע 12 יורו.


טיפ: בשוק ויקטואלין המחירים צונחים לחצי אך האיכות נשמרת.


לקריאה נוספת

זה קרה ולכן יכול לקרות שוב - בעקבות ביקור במרכז לדוקומנטציה נאצית במינכן.

חופשה במינכן - גלית ויינברג מהבלוג "בלוגלית", גרה ממש בקירבת מינכן ומטיילת בה הרבה.


שמחה שהגעתם עד כאן, טיילתם איתי טיול חוזר במינכן שודאי עוד אחזור אליה להשלמות רבות. תגובתכם כאן למטה תשמח אותי כמו תמיד.



מפה - נקודות התמצאות במינכן
מפה - נקודות התמצאות במינכן






פוסטים אחרונים

הצג הכול

רומן היסטורי פרי עטי,
לקריאה חופשית, המתרחש במאה התשיעית לספירה

u05e0u05d9u05d5-u05d0u05d9u05e0u05d2u05d

​מפות שציירתי לפי מסלולי טיולים
שהם מסע בדרכים, Road Trip
ובהם סיורים מצולמים.

הדואומו של פירנצה

טעימה מפירנצה

לפני ארבע שנים נסעתי לבקר את בכורתי וזוגתה שגרו באותה שנה בפירנצה וראיתי את העיר בעיניים מלטפות, בעיניים אחרות.