• רבקה קופלר

קהילה, שיעור סוכני נסיעות

רציתי לארח את כיתת "סוכנות נסיעות" של בית הספר הדמוקרטי "קהילה" באוספת אוצרות ויצא שהייתי אורחת בשיעור שלהם. קיבלו אותי ברוחב לב ובעניין רב, היתה שיחה והיתה הקשבה של ממש. כבר בהתחלה ביקשתי מהילדים המקסימים רשות לכתוב על המפגש הזה, כאן. "אנחנו נהיה מפורסמים?" שאל ד'. בטח, הבטחתי ברוחב לב עם קריצה, אז הירשו לי בשמחה.

הכנתי גלויות של צילומים

קודם כל, אני חייבת לספר על האווירה בבית הספר. זו לא פעם ראשונה שאני רואה זאת, אבל מתלהבת כל פעם מחדש. הגעתי כחצי שעה מוקדם משעת השיעור. עמדתי בקצה החצר והתבוננתי. החצר היתה מלאה תלמידים, ששיחקו אחד עם השני, במחבואים ובכדורגל, שתיים ישבו על עץ וסרגו, חלקם ישבו בקבוצות וניהלו שיחה ערה, חלקם טיילו בקבוצות אחרות. השקט הערני ששרר שם היה מעורר פליאה – אף אחד לא הרביץ לאף אחד אחר, צעקות היו רק של שמחה. "זה לא אמיתי", סימסתי לחברה.

מילה על האכסניה וגילוי נאות: את השיעור המיוחד הזה, "סוכנות נסיעות" הגתה ומלמדת בכורתי אילאיל, שהיא רכזת שכבת ד'-ה' ב"קהילה" ומלמדת עברית, מגדר ושיעור הנקרא "סוכנות נסיעות". הילדים לומדים בשיעור הזה נושאים מגוונים הקשורים לתיירות כמו קריאת מפה, ארצות וערי הבירה שלהם, המטבעות השונים בארצות השונות כיצד לתכנן טיול ועוד, אך בעקיפין על כל כך הרבה נושאים אחרים כמו הצורך בחסכון על מנת לממש טיול, איך לדלות חומר רלוונטי מהאינטרנט ועוד.

צילום - תמונות של ריחות וטעמים

היית במומביי? בטוקיו טיילת? אולי בהונג קונג? שאלות מתלהבות מכל עבר, "באתי לספר לכם על בלוגים של טיולים", אמרתי להם, "על תפקידם בתכנון טיולים ובתעודם", ככה התחלתי בהתרגשות וכולם השתתקו, עינהם הנוצצות של הילדים מולי ואני התלהבתי ונסחפתי לשיחה מעניינת בה למדתי מהם לא פחות ממה שהם למדו ממני.

תחילה דיברתי איתם על השאלה, שנראית לי החשובה מכולן: למה? מה גורם לנו לרצות להוציא חלק נכבד מהכסף שלנו ואת כל החופשה השנתית שאנחנו מקבלים מהעבודה על טיול בארץ זרה? חילקתי לילדים תמונות מצילומי (התמונות האלה מלוות כאן את הפוסט), שהדפסתי במיוחד עבורם והם שאלו אם מותר להם לשמור אותם... חמודים! הסברתי להם שכל תמונה מייצגת סיבה לטיול וביקשתי שיתארו אותה. ההתלהבות שלי לא ידעה גבול כששמעתי את הסיבות שהם מצאו: כדי לטעום אוכל לא מוכר, לראות מוזיאונים, לחוות ספורט אקסטרים, למצוא רוגע, המילה כיף חזרה על עצמה אבל תמיד בליווי הסבר והפליאה ק'. שקיבלה ממני תמונה של בית - "בסוף הטיול כבר מתגעגעים הביתה" היא אמרה. הם לא פחדו שמא התשובה שיתנו "לא תהיה נכונה", הבטחון העצמי שהם הפגינו והאמון שנתנו בי ובדברי היו משכרים.

בסוף הטיול מתגעגעים הביתה​

האמת, פחדתי שאחרי הפעילות הזו לא אוכל לשוב ולספר את מה שהכנתי, אבל לילדים האלה יש משמעת וכבוד אחד לשני וכשביקשתי להמשיך מיד השתרר שקט.

עכשיו, פניתי לשאלה השניה - איך? איך גורמים לטיול לקרות, כלומר איך מתכננים. סיפרתי להם שפעם תכננו טיולים רק בעזרת ספרים, אבל היום יש בלוגים של טיולים ובשפע. סיפרתי על נקודת המבט השונה של כל בלוג. "מותר לכתוב בבלוג מה שרוצים", אמרתי להם, "גם שלא נהנתם בכלל בטיול". הם היו המומים מכך. הם הסבירו לי איך צריך לטייל: לאט, לחוות כל חוויה בנפרד ולמצות אותה עד תום. ס'. סיפרה לי שבטיול שלה עם משפחתה בפורטוגל הם שמעו פתאום רעשים ושירה מכיוון לא מוכר, כשהלכו לכיוון ההוא מצאו שמתקיים שם פסטיבל, ושם בילו את כל אותו יום במקום מה שהיה מתוכנן להם, "אז איך אפשר לא ליהנות מהטיול?" הם שאלו, כמעט במקהלה? ל-א'. היה חשוב לציין שהוא אוהב לטייל אחרת, הוא אוהב שיש תוכנית מסודרת וקשיחה "ככה אני", הוא אמר.

צילום - ארבע עונות השנה​

סיפרתי להם על סוגי בלוגים שונים: של מטיילים עוברי אורח שמספרים על ההתלהבויות שלהם, על מקומיים שמספרים בבלוגים שלהם על המקום שהם גרים בו והפינות המיוחדות שמטיילים מזדמנים עשויים לא להכיר, ועל בלוגרים שמפרטים בדיוק מירבי את מהלך הטיול שלהם כדי לתעד אותו "כמו יומן" אמרתי להם והם הנהנו, ביומנים הם מבינים.

צילום - דימויים של בילוי זמן

בשלב השאלות החופשיות – הם שאלו אותי ולא אני אותם כמו שתכננתי – הם מאוד התעניינו תחילה בכתיבת בלוג, באפשרות להתפרנס ממנו, אבל מהר מאוד עברו לשאלות על טיולים: כל אחד ואחת מהם רצו ממני טיפים ליעד שהוא נושא עבודת הסיום שלהם, אליה הם מתכוננים כבר עתה, והצטערתי מאוד לאכזב את כל אלה שכותבים על ארצות שלא ביקרתי בהן, אבל חילקתי באהבה טיפים לאלה שכותבים על מקומות שכן ביקרתי בהם. ק'. שאלה אם קרה שהתכנונים שלי לא תאמו את מה שמצאתי בשטח, ות'. שאל אם קרה שממש התבאסתי מהמקום אליו נסעתי. הראשון קרה, עניתי בגלל תכנון לקוי, השני לא ממש. י'. שאל אם אני רוצה שיקראו את הבלוג שלי (ברור, עניתי) ואם אני שמחה שקוראים אותו (עוד יותר ברור).

הזמן טס במהירות שיא ולא הרגשתי איך נגמר השיעור. ביקשתי רשות לעוד שאלה אחת. מה הכי למדתם מהשיעור הזה "סוכנות נסיעות"? כולם הדגישו את נושאי השיעור ששמחו ללמוד. נ'. אמר בעיניים נוצצות "למדתי המון אנגלית כשחיפשתי חומר".

צילום - דימויים של התרגשות ורוגע

לפני שנפרדתי מהם, השארתי לילדים המקסימים קובץ עם לינקים לפוסטים שחשבתי שידברו אל ליבם: הפוסט שכמעט נוסע בעקבות סטארס הולו של "בנות גילמור" בבלוג "בדרכים" של ליען נוסבאום, הפוסט שנוסע בעקבות הביטלס לליברפול של מיכל בן-ארי מנור, "רואה עולם", חשבתי שממש יהנו מ"מעשה בשני סתווים" של יפעת פוירמן ב"גלויה", שלחתי אותם לקצה עולם לטייל עם דובים ועם ינינה זסלבסקי אפק, הזמנתי אותם ל"זמן חלום בהולנד" של זיוה רענן מ"שמתי לב", ולאתר המקסים של המשפחה המטיילת.

תודה שליוויתם אותי עד כאן בחוויה המיוחדת שחוויתי, אשמח מאוד אם תספרו לי בתגובות מה הסיבה שלכם לטיולים? בלחיצה על האייקון הבא תגלו מה הסיבה שלי:




#אורחים #ביתהספרהדמוקרטיקהילה #קהילה #סוכנינסיעות #בלוגיםשלטיולים

רומן היסטורי פרי עטי,
לקריאה חופשית, המתרחש במאה התשיעית לספירה

u05e0u05d9u05d5-u05d0u05d9u05e0u05d2u05d

​מפות שציירתי לפי מסלולי טיולים
שהם מסע בדרכים, Road Trip
ובהם סיורים מצולמים.

נורבגיה - טיול עם ילדים.
תובנות שלמדנו בטיול היפייפה, בין הפיורדים היפים בעולם, על איך בעצם מטיילים עם ילדים. מה חשוב יותר בטיול כזה ומה פחות.

איך להתמצא באוספת אוצרות:

פרקי הבלוג:

הבלוג עוסק בנושאים מגוונים – טיולים, אוכל, סקירות ספרים שאהבתי, אמנות ועוד נושאים מגוונים.

לחיצה על הלשונית בסרגל למעלה תוביל לעמוד הראשי של הבלוג, בו תוכלו לנווט לפי קטגוריות, לפי חיפוש בקוביית החיפוש לפי מילות מפתח
או בלחיצה על לשונית האינדקס שתוביל לעמוד המסודר לפי ארצות ונושאים לפי א'-ב'.

השביל העולה להר:
רומן היסטורי פרי עטי המתפרסם רק כאן. לחיצה על הלשונית בסרגל העליון תוביל לעמוד ממנו אפשר לנווט לכל פרקי הסיפור. תיהנו ואל תשכחו לספר לי רשמים בסוף.


מסלולים:
Road trips - מסלולי טיול מצולמים על מפה שאני מציירת עבורכם. לחיצה על הלשונית בסרגל למעלה תוביל לעמוד ממנו אפשר לנווט לכל המסלולים.

  • fcebook
  • Pinterest
  • Instagram

© כל הזכויות שמורות לרבקה קופלר 2015