יפן - הטיול שלא היה

הפוסט הנפלא אבודים בקיוטו של מיכל בן-ארי מנור, רואה עולם, הצית זכרון חוויה ישן שלי, חוויה שאת עיקרה לא חוויתי כלל ומעשה שהיה כך היה: מעולם לא טיילנו במזרח הרחוק, חשבנו שיפן תהיה הסנונית הראשונה, בעיקר כי דמתה בעיננו למקום קסום, שונה ובלתי מוכר. פתחנו לוח שנה – דיפדפנו כמה שנים קדימה, בדקנו ומצאנו ששנת 2011 תתאים לנו בול מבחינת החופשות.

את הפוסט הזה ילוו תמונות שלי מחלקי עולם אחרים, שמתכתבות עם תמונות יפניות מהפינטרסט שלי, אותם תוכלו לראות בלינק שבכיתוב מתחתן.

תחפושת של יפני בלונדון​

עכשיו נותר להתלבט בין תקופת השלכת המדהימה – חופפת לחגי תשרי, לבין תקופת פריחת הדובדבן – חופפת לחופשת פסח. בחרנו בפריחה.

פריחת דובדבן בברלין​

בערך שנה וחצי נותרו עד לתאריך היעד ואנחנו התכוונו לנצל אותם היטב לטובת המטרה. אף טיול שלנו, לפני או אחרי, לא זכה לכזאת תשומת לב.

לא קל לטייל לבד ביפן, כך למדנו. אי ידיעת השפה, אי הכרת הכתב היפני כמעט ולא מאפשרים לעשות זאת. למדנו על-פה את כל האתרים שהציעו מידע למטיילים שבכל זאת רוצים לעשות זאת, כולל את האתר שנחשב אז לתנ"ך של המטיילים לארץ השמש העולה והתאהבנו במסלול ארוך שהצית את דמיוננו: מתחילים באוסקה, נארה, קיוטו בדרום ומגיעים אל הצפון הרחוק – אל האי הוקאידו, המשלב רחצה במעיינות מים חמים בטבע שמראהו כאילו נלקח מציורי פנטזיה. הדרך לשם נאמר – נראית כמו חלום, מסיימים בטוקיו, שוב בדרום.

מפל טרולפיורד, לופוטן, נורבגיה​

למדנו את דרכי ההתניידות: נחיתה בקנסאי של אוסקה, המראה מנריטה של טוקיו ובין לבין רכבות מהירות כמוהן אין בכל העולם – השינקנסן. ביליתי שעות על גבי שעות באתרים של צלמים שצילמו תמונות בלתי ניתנות לתפיסה ביופין - כולן צולמו ביפן. בחרתי לבקר באתרי טיול לפי התמונות האלה, גם אם התנ"ך שלי לא מכיר אותם. התיידדתי עם זויות צילום, התכוננתי ליקיצה בשעות בהן מעולם לא התעוררתי, רק כדי שיהיה לי גם צילום חלומי כמו זה שהרגע ראיתי.

בוואריה. הכי קרוב שהגעתי ליער הבמבוק היפני​

נרשמנו בעוד מועד לסדרת הרצאות ב"מכון מגיד" על יפן – חמש הרצאות מכוננות של איילת אידלברג, שחיה שנים אחדות ביפן והרצאה אחת של פרופ' בן עמי שילוני על תרבות יפן. החמש הראשונות היו חוויה בפני עצמה, גם אם לא מתככנים להגיע ליפן. איילת מדברת מהר, מוסרת פי שלוש חומר ממה ששלוש שעות יכולות להכיל, הכל צבעוני ומרתק.

יפניות מתלבשות כילדות קטנות​

היא לימדה אותנו איך אומרים בוקר טוב ביפנית - אוהיו גוזימס - וכך ברכנו בכל התחלת שיעור, היא פצחה בשיעור מרתק על הגאוגרפיה של יפן, על נופים ומראות שיש כנראה רק ביפן, התאורים שלה היו מלאי תשוקה למקום.

היא הדגימה עבורנו לבישת קימונו – תורה שלמה שאי אפשר ללמוד בזמן הקצר שהוקצב לכך, היא הזמינה אותנו לחוות איתה חווית השתתפות בחתונה יפנית – מסתבר שזוגות יפנים, לפחות האמידים שבהם מקיימים טקס בו הם מחליפים את הבגדים לפחות שלוש פעמים: מתחילים בקימונו מסורתי לה ולו, עוברים לשמלה לבנה לה וחליפה לו ולבסוף בשמלה צבעונית עבורה וחליפה אחרת עבורו. לו יכולתי בשלב זה לקצר את זמן ההמתנה לטיול, הייתי עושה זאת.

חתונה בפראג. היפנים אימצו את מסורת השמלה הלבנה כטקס נוסף​

היא סיפרה לנו סיפורים מרתקים על התרבות היפנית, על העיר לעומת הכפר, על המסורת והדתות, על נשים וגברים, על נשים-ילדות, על מאזן ילודה שלילי, על הקצב המדהים והשונה כל כך של החיים בטוקיו.

ניו יורק. אומרים שטוקיו יפה ממנה, שקצב החיים בה מהיר ואינטנסיבי יותר​

עוד סיפרה איילת על תפיסת האמנות היפנית, שאינה דומה במאום למה שאנחנו מכירים במערב, היא סיפרה על הגנים היפנים בהם מעצב הגן מחקה את הטבע ולא שואף להשאיר חותם אישי. לעומת הגן המערבי שהוא תמיד סימטרי, הגן היפני כמו הטבע, אינו כזה – הייתי בלא מעט גנים יפייפים בעולם, בינהם כאלה שנחשבים ליפים ביותר – לפי התיאור והצילומים שלה כנראה שלא ראינו כלום...

השראה מגנים יפנים - בוצ'רד גרדנס

כעבור כחודש מסיום סדרת ההרצאות הזו, הגיע סדרת הרצאות של אמנית ישראלית שהיתה נשואה ליפני וחייתה אף היא כמה עשרות שנים ביפן. היא הרצתה על אמנות ציור בעפרונות צבע בשיטה היפנית, היא חזרה והדגישה נושאים שכבר הכרנו מההרצאות של איילת, אך הם קיבלו כאן משנה תוקף בגלל החוויה האישית.

האסתטיקה היפנית ניכרת גם במערב​

בינתיים התאמנו בטעמים יפניים, פקדנו מסעדות יפניות ככל יכולתנו. כל מה שהיה חסר עתה זה להוציא אל הפועל את הטיול עצמו. קבענו תאריך נוח עבורנו כלכלית לקניית כרטיסים. יומיים לפני כן, ב-11 במרץ ארע אסון פוקושימה – האסון הגרעיני הנורא שטרף עבורנו את הקלפים. התמונות שניבטו מהמרקע היו נוראיות מנשוא, אך שמחנו עבורנו שלא הספקנו לקנות כרטיסים.

מרק אטריות ראמן

כיוון שהיינו כל כך מוכנים לטיול, סירבנו בתחילה לעכל את גודל האסון. פוקושימה נמצאת בין טוקיו להוקאידו, כפי שאפשר לראות על המפה, שלטונות יפן הודיעו שהדרום אינו נגוע בקרינה, על כן חשבנו שאם נוותר על הצפון הרחוק, זה שהיה מבחינתי המסמר החשוב של הטיול, נוכל להמנע מסכנת הקרינה, אבל קול ההגיון אמר לנו לא לעשות זאת. הנה עברו להן כבר לא מעט שנים ואולי הגיע הזמן לאוורר את התכנון ההוא ולהוציא אותו אל הפועל, שכן התשוקה לארץ הכל כך חושנית ומעניינת, עדיין כאן.

לקריאה נוספת:

כל הלינקים לתמונות יפן לקוחות מלוח הפינטרסט שלי "יפן"

הטיול ליפן של איריס סביניק מהבלוג "עד הטיול הבא"

לטייל לבד ביפן של אילנה בר מהבלוג "יצאתי מביתי למסעותי"

זיוה רענן כתבה מספר פוסטים מעניינים ויוצאי דופן על יפן כאן.

בלחיצה על המפה המצויירת, תגיעו למידע המצויין של ויקי-טראוול למטיילים ביפן.

#יפן #פוקושימה #טוקיו #פריחתהדובדבן #טיולבחול