בלוג טיולים, השראה וסיפורים

אוספת אוצרות הוא בלוג אחר בנוף הבלוגים העוסקים בתיירות: אני מספרת סיפורים קטנים שהם השראה לטיולים, להתבוננות וללמידה בשלבי התכנון, הטיול עצמו ולאחריו. הסיפורים שלי עוסקים באמנות, אוכל, נוסטלגיה שיכולה לגעת בכולם ובזכרונות אישיים, מלווים בטיפים מועילים ולינקים להעמקה. כמעט לכל הפוסטים אני מצרפת מפה שאני מציירת לבד.

בית הנערה

שלט עצוב, מחוק משהו, אומר "ילדי עופר זועקים" ורק מתחת לשיחים שמסתירים את המשכו של השלט המצוייר, זיהיתי "די לאלימות" וזה הרגע שבו התחלתי לחשוב על כך שהבתים הנטושים, שמצטלמים כל כך יפה - היו פעם, כנראה, בתי ילדים. נסעתי לחפש פריימים יפים לצילום בשדות שעוד נותרו בהוד השרון. הגשם של הלילה והבוקר הבטיחו אוויר צלול וראות טובה. לא בדיוק ידעתי לאן אני נוסעת, רק כיוון כללי - מערב. הוד השרון הנבנית בקצב רצחני, שינתה את פניה לבלי הכר וסימני הדרך שסימנתי לי בעבר לא היו שם עוד, או שהדרך אליהם נחסמה על ידי רחובות חדשים. פעם גם הרחובות האלה היו שדות, בחלקם גידלו ומכרו את התותים הכי טעימים בעולם. בעודי נוסעת ברחובות שאיני מכירה על מנת שיובילו אותי לאלה שכן, הבחנתי בחורשה הענקית שאינה נגמרת, ובין השיחים היבש

ויילס - ערפילים

זמן רב ניגנו על שפתותינו את המילים הבלתי אפשריות לניגון כמו "שרופשייר" או "שרוסברי", אפילו קנינו ספר המפאר את האזור הכפרי הירוק של אנגליה, אבל ככל שחקרנו והעמקנו חקור, לא מצאנו אז, ב-2002 ולו אדם אחד ששב מן הכפור, כלומר מכל הירוק הירוק הזה ששמו לא נהגה בעברית. בגחמה של רגע, או שמא יש לומר ברתיעה של פחד, המרנו את כל אותם שמות בשם אחד קצר: ויילס. עכשיו הגיעה שעת השיווק הקשה. ניסינו לתאר לנוער שלנו את חמדת המקום הזר הזה והם הסתכלו עלינו בחמלה מהולה בדאגה כלשהי למצבנו וברגע של אהבה הם התנו תנאי: רק אם חצי מהטיול יהיה בלונדון! כאן המקום לספר שבעת ההיא הספקנו לבקר ביקור לא מוצלח במיוחד בלונדון, שהפך אותה ללא אהובה עלינו במיוחד, ועוד ביקור אחד שהיה אמור לרפא את הראשון, אבל לא צלח. "בסדר" ענינו לבני

מפות בתערוכה

אבא שלי היה מניח לפני מפת עולם, אני כבר לא זוכרת באיזו שפה, והיה מתרגל איתי את שמות הארצות ואת שם עיר בירתן. הייתי בערך בת חמש, בוודאות לפני כתה א'. הבונוס היה: שם השליט של המדינה והייתי צריכה לדעת באיזה תפקיד הוא נושא – מלכותי או נבחר ציבור. כשבאו אלינו אורחים הגיעה השעה להשוויץ בילדה – הייתי עולה על שרפרף באמצע הסלון הקטן, הוא היה קורא בשם ארץ ואני עונה בשם עיר הבירה ובשליטה. המפה היתה צבעונית, כל כתם צבע ייצג מדינה אחרת ואני למדתי לשרטט עם אצבעי הקטנה את הגבולות המפותלים. עד היום אני מכירה ארצות לפי הכתמים ההם, שלמדתי בילדותי, עד היום בלגרד היא בירת יוגוסלביה אפילו שהמדינה כבר לא קיימת, וטיטו שליטה הנצחי. הפרסומת הבטיחה תערוכת אטלסים במוזיאון הימי הלאומי בחיפה ואני דמיינתי את התערוכה ההיא

איך להתמצא באוספת אוצרות:

פרקי הבלוג:

הבלוג עוסק בנושאים מגוונים – טיולים, אוכל, סקירות ספרים שאהבתי, אמנות ועוד נושאים מגוונים.

לחיצה על הלשונית בסרגל למעלה תוביל לעמוד הראשי של הבלוג, בו תוכלו לנווט לפי קטגוריות, לפי חיפוש בקוביית החיפוש לפי מילות מפתח
או בלחיצה על לשונית האינדקס שתוביל לעמוד המסודר לפי ארצות ונושאים לפי א'-ב'.

השביל העולה להר:
רומן היסטורי פרי עטי המתפרסם רק כאן. לחיצה על הלשונית בסרגל העליון תוביל לעמוד ממנו אפשר לנווט לכל פרקי הסיפור. תיהנו ואל תשכחו לספר לי רשמים בסוף.


מסלולים:
Road trips - מסלולי טיול מצולמים על מפה שאני מציירת עבורכם. לחיצה על הלשונית בסרגל למעלה תוביל לעמוד ממנו אפשר לנווט לכל המסלולים.

  • fcebook
  • Pinterest
  • Instagram

© כל הזכויות שמורות לרבקה קופלר 2015