בלוג טיולים, השראה וסיפורים

אוספת אוצרות הוא בלוג אחר בנוף הבלוגים העוסקים בתיירות: אני מספרת סיפורים קטנים שהם השראה לטיולים, להתבוננות וללמידה בשלבי התכנון, הטיול עצמו ולאחריו. הסיפורים שלי עוסקים באמנות, אוכל, נוסטלגיה שיכולה לגעת בכולם ובזכרונות אישיים, מלווים בטיפים מועילים ולינקים להעמקה. כמעט לכל הפוסטים אני מצרפת מפה שאני מציירת לבד.

אילו ציפורים

אילו ציפורים אשר עפות מעל הים אילו ציפורים היו דוברות כבני אדם אלו סיפורים היו ודאי לציפורים על הארצות אשר מעבר להרים. מילים: ז'אן ברוסול, לחן: ז'אן קלבה, תרגום: נעמי שמר על חוף הים הצלול של כרתים, כשהשמש יקדה ואני הצלתי בכף ידי את עיניי, חצה שחף לבן את השמים החפים מכל ענן מערבה אל עבר הרים לא ידועים, וחשבתי על סוף אוגוסט ועל הסתיו שכבר מעבר לפינה, על ציפורים שפעם נהגו לבשר לנו את הסתיו והיום הם כבר לא בתודעתנו ככאלה ועל כך שכיף להם לציפורים שלא צריכות לקנות כרטיסי טיסה כדי לעבור על פני יבשות וימים, הן רואות עולם מהזווית שהכי מחמיאה לו, בוררות מקום לנחות בו וכשמוצאות אותו, הן לא נדרשות לביקורת דרכונים. בדרך הן צופות בתופעות טבע כמו הרי געש וקרחונים שספק אם אראה פעם ובחיות שלעולם לא אפגוש

פסק זמן בכרתים

כיצד ליהנות מחופשה בכרתים? אני לא יודעת איך עושים כלום. למרות שגם ביום יום אני לא עמלה יותר מדי, אני מרוצה שבסוף היום אני יכולה לדווח לעצמי כמה הספקתי באותו יום. מסתבר שגם כשאני נחה אני צריכה להספיק. להספיק למשל לכתוב שורת פתיחה לפוסט הזה. ואז שורת המשך ואז אני עסוקה בלא לשכוח אותן. סופ"ש ספונטני. דיל משתלם כספית. מלון מפנק בשפיץ המזרחי של כרתים. המון אוכל. הרבה בטלה. "תביאי איתך ספר לחוף הים" אמרה לי אילאיל בכורתי, אבל אני שמה לב שכשעושים כלום, המוח מתרוקן ואני מוצאת את עצמי קוראת שוב ושוב את אותה שורה, אז סגרתי את הספר והלכתי לים. נכנסתי לים שמימיו צלולים כמי אגם. הים שלנו, בבית, נדמה יותר עכור ואני שואלת את עצמי למה? האם זה לא אותו ים התיכון? היד התקערה מעצמה ואספה מעט מים, מצאתי את עצמי

לונדון - חפשו את המטמון

"סעי עד סוף הרחוב ועכשיו תפני ימינה", אני מקבלת הוראות מציידי הפוקימונים, יושבי המושב האחורי במכונית, ואני נזכרת בתקופה ממש לא רחוקה, אך לפני שש שנים, בה הצטרפנו לצייד הקופסאות שלנו לטיול בפארק וונסטד, לונדון. הסיפור עשוי לעניין את הנוסעים עם ילדים לטיולים. הימים הם הימים הראשונים בהם כולנו הצטיידנו במכשיר ג'י.פי.אס. (קשה להאמין שזמן מועט כל כך חלף מאז...) הטכנולוגיה היתה חדשה וכל כמה חודשים השתכללה עוד ועוד וכעבור שנה המכשיר כבר היה מיושן. אז גילינו את המשחק הנהדר הזה שהותאם למשחק המוכר לנו מילדותנו "חפש את המטמון". קופסאות בכל מיני גדלים וצורות, ובתנאי שיהיו אטומות, הוטמנו במקומות מסתור בעולם כולו, גם בארץ, על ידי משתתפי המשחק, והמחפשים נתבקשו למצוא אותם. כמו ציידי הפוקימונים, גם המשחק הזה

איך להתמצא באוספת אוצרות:

פרקי הבלוג:

הבלוג עוסק בנושאים מגוונים – טיולים, אוכל, סקירות ספרים שאהבתי, אמנות ועוד נושאים מגוונים.

לחיצה על הלשונית בסרגל למעלה תוביל לעמוד הראשי של הבלוג, בו תוכלו לנווט לפי קטגוריות, לפי חיפוש בקוביית החיפוש לפי מילות מפתח
או בלחיצה על לשונית האינדקס שתוביל לעמוד המסודר לפי ארצות ונושאים לפי א'-ב'.

השביל העולה להר:
רומן היסטורי פרי עטי המתפרסם רק כאן. לחיצה על הלשונית בסרגל העליון תוביל לעמוד ממנו אפשר לנווט לכל פרקי הסיפור. תיהנו ואל תשכחו לספר לי רשמים בסוף.


מסלולים:
Road trips - מסלולי טיול מצולמים על מפה שאני מציירת עבורכם. לחיצה על הלשונית בסרגל למעלה תוביל לעמוד ממנו אפשר לנווט לכל המסלולים.

  • fcebook
  • Pinterest
  • Instagram

© כל הזכויות שמורות לרבקה קופלר 2015